ארגון ה-FATF וארגון ה-MENAFATF, אשר מאגד את מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה בנושא מניעת הלבנת הון, פרסמו לאחרונה (30.11.15) דו"ח משותף על הלבנת הון ומימון טרור באמצעות העברה פיזית של מזומנים.    

עפ"י הדו"ח, שינוע פיזי של מזומנים דרך גבולות בינלאומיים מהווה את אחד מדפוסי הפעולה העתיקים ביותר של הלבנת הון. עפ"י ההערכות, בכל שנה מתבצעת הלבנת הון באמצעות החדרת מזומנים למערכת הפיננסית הבינ"ל בהיקף שנע בין כמה מאות מיליארדי דולרים ל-1 טריליון דולר.

מטרת הדו"ח היא לתאר דרכים וטיפולוגיות שבאמצעותם ניתן לנצל העברה פיזית של מזומנים לצורך ביצוע הלבנת הון ומימון טרור. לאורך המסמך מופיעות טיפולוגיות לביצוע הלבנת הון ומימון טרור באמצעות העברת מזומנים פיזית, ומתוארים מקרי מבחן וחקירות שדווחו ע"י מדינות שונות.

אחד הממצאים המרכזיים בדו"ח נוגע לאופן שבו מערכות המשמשות להצהרה על מזומנים במעברי גבול (cash declaration systems) מנוצלות ע"י גורמי פשיעה כדי להלבין הון באמצעות המערכת הפיננסית הלגיטימית.  

אחת הטיפולוגיות העיקריות המתוארות בהקשר זה היא ניצול של מערכות בקרה רופפות במדינות אשר כמעט ואינן בודקות בזמן אמת הצהרות במעברי גבול על נשיאת מזומנים פיזית. באופן כזה, גורמים עבריינים יכולים להעביר במעבר הגבול כספים ממקור לא חוקי (ביודעם שלא יתושאלו בצורה מדוקדקת על מקור הכספים במעבר הגבול), ולהשתמש מאוחר יותר בעותק של ההצהרה כאסמכתא למקור לגיטימי של הכספים, בשעה שהם מבקשים להפקיד את המזומנים לחשבון במדינת היעד.

טיפולוגיה נוספת הקשורה לכך היא שימוש רב-פעמי בהצהרה על מזומנים בעת הפקדת כספים במוסדות פיננסיים במדינת היעד, דבר המאפשר להגדיל פי כמה וכמה את כמות המזומנים ממקור לא חוקי המוחדרים למערכת הפיננסית הלגיטימית. במידה שהמוסד הפיננסי לא שומר ברשותו את הצהרת המזומן שהוצגה בפניו או מסמן אותה בצורה כלשהי, לא ניתן לאתר הפקדות מרובות שמתבצעות בהסתמך על אותה הצהרה.  

עוד מוזכרת בדו"ח טיפולוגיה של הצהרה על מזומן במועד היציאה ממדינה מסוימת, אך לא במעמד הכניסה למדינת היעד (אם למטרות העלמת מס ואם למטרות שימוש לא חוקי אחר במדינת היעד). עפ"י דפוס פעולה זה, במידה שאותו אדם נתפס כשהמזומן בכליו, הוא יכול לטעון כי לא הצהיר על המזומן כתוצאה משכחה או אי-הבנה, ולהשתמש בהצהרה שביצע במעבר הגבול של מדינת המקור כ"תעודת ביטוח".

במסגרת טיפולוגיה זו מתואר מקרה שבו רשויות אכיפת החוק בישראל קיבלו התרעה מרשויות המכס במדינה מסוימת על אזרח ישראלי שהינו סוחר יהלומים, אשר הצהיר לפחות ב-20 מקרים על מזומן בעודו יוצא מהמדינה אל ישראל, בסכום כולל של 2.2 מיליון דולר. מחקירת הרשויות בישראל התברר כי אותו אדם לא הצהיר באף אחד מהמקרים הללו על המזומן שהיה ברשותו כאשר נכנס לישראל, והתעורר חשד שהכסף קשור להעלמת מס. בסופו של דבר, אותו אדם נקנס ב-400,000 ₪.   

ממצא מרכזי נוסף בדו"ח הוא, שבעוד שמרבית המדינות נוטות להתמקד בהעברת מזומן באמצעות "אנשים טבעיים" (natural person) ומיישמות בקרות מקיפות כדי לטפל בסוגיה זו, הרי שהן מקדישות תשומת לב מועטה בלבד להעברת מזומן באמצעות מטען ודואר, למרות שהיקף המזומן המשונע באמצעות מטען הינו הרבה יותר גדול.   

עפ"י הדו"ח, סיבה אפשרית לכך היא אופן הניסוח של המלצה 32 של ה-FATF:  למרות שהמלצה זו קובעת סטנדרטים לבקרה על העברה פיזית חוצת גבולות של מזומן באמצעות אנשים, מטען או דואר, היא מתמקדת ב"אנשים טבעיים", דבר אשר עשוי להסביר מדוע מדינות רבות טועות לחשוב שהמחויבות שלהן ליישום ההמלצה מוגבלת לבקרה על שינוע מזומן באמצעות אנשים טבעיים בלבד.   

החל מעמ' 88 מופיעה רשימה ארוכה של אינדיקטורים פוטנציאליים להלבנת הון ומימון טרור באמצעות העברה פיזית של מזומנים.

להלן מספר "דגלים אדומים" להעברה פיזית של מזומנים באמצעות "אנשים טבעיים":     

•    החזקת מזומנים למטרות עסקיות כביכול, בשעה שהגורם הנושא את המזומן נוסע למדינות המגבילות תשלומים במזומן.
•    דפוסי נסיעה לא הגיוניים. למשל, נסיעה ליעדים לא תיירותיים, פרטים לא ברורים על מדינת היעד או על סיבת הנסיעה.  
•    לנוסע יש זיקה כלשהי (דוגמת לאום, נסיעה קודמת וכד') לאזור בסיכון, כגון מדינות בעלות שיעור פשיעה גבוה או מדינות שמוסדות השלטון שלהן מאופיינים בחוסר משילות.

בנוסף, להלן מספר דוגמאות לאינדיקטורים העוסקים בהעברת מזומן באמצעות מטען או דואר:

•    משלוח המזומן מוצג בתור עסקה בין בנקים, אך אינו מבוצע ע"י יחידה ייעודית להעברת מזומן בחברת שילוחים מוכרת, או שהוא ארוז בצורה שאינה מקובלת במשלוחים בין בנקים.  
•    משלוח מזומן חסר היגיון כלכלי: המשלוח כולל מזומן בהיקף מצומצם שניתן להעבירו בקלות באמצעות העברה בנקאית.
•    המזומן מועבר בשטרות בערכים גבוהים.
 
ארגון ה-FATF וארגון ה-MENAFATF מדגישים בדו"ח כי על מנת להביא לצמצום הלבנת הון באמצעות העברת מזומנים פיזית יש להגביר את שיתוף המידע והמודיעין בין המדינות, לאור העובדה שמדובר בתופעה חוצת גבולות, וכן להגביר את התיאום בין סוכנויות לאומיות שונות כדי להביא לבקרה הדוקה יותר על גבולות מדינתיים.

פורסם 2015-12-06