ארגון ה-FATF פרסם מסמך מקיף מעודכן בנושא הלבנת הון באמצעות אמצעי תשלום חדשים. בשנת 2006 פרסם הארגון מסמך בשם "New Payment Methods" אשר התייחס לאמצעי תשלום חדשים (כרטיסי מזומן, ארנק אלקטרוני, תשלומים סלולריים ועוד) ולסיכוני הלבנת הון אשר עשויים להיווצר משימוש במכשירים פיננסיים אלו, אשר חלקם חדשים ולא כפופים לרגולציה בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

מאז אותו מסמך בשנת 2006 בדק הארגון טיפולוגיות ומקרים חדשים של ביצוע הלבנת הון ומימון טרור באמצעות אמצעי תשלום חדשים (NPR) וכתוצאה מכך פורסם כעת דו"ח מקיף ומעודכן אשר מנתח את המצב הנוכחי הן מבחינת אמצעי התשלום החדשים, נכון להיום, הן מבחינת הפיקוח והרגולציה בהקשר של מכשירים אלו, והן מבחינת טיפולוגיות ומקרים שקרו במדינות החברות בארגון ודווחו ל-FATF. המסמך החדש מבוסס על ניתוח מעמיק של 33 מקרים של הלבנת הון או מימון טרור באמצעות מכשירי תשלום חדשים, רובם מתייחסים לכרטיסי מזומן, כרטיסים נטענים (Prepaid) ומנגנונים תשלומים באינטרנט, בעוד רק מעט מהם קשורים לתשלומים באמצעות מערכות תקשורת סלולאריות.

חקיקה והנחיות ה-FATF בנושא אמצעי תשלום חדשים 

בהקדמה למסמך מציין ארגון ה-FATF כי נכון להיום, לא כל המכשירים הפיננסיים החדשים כפופים לחקיקה ורגולציה ומוגדרים בחקיקה המוסדרת למניעת הלבנת הון ומימון טרור במדינות השונות. בחלק מהמדינות מוגדרים המכשירים עצמם (למשל: כרטיסים נטענים) אך החברות והגורמים אשר מנפיקים או משווקים את אמצעי התשלום האלה אינם בהכרח כפופים לחקיקה למניעת הלבנת הון ומימון טרור, מכיוון שבמקרים רבים אין מדובר במוסד פיננסי אלא חברה פרטית.

ארגון ה-FATF מציין כי נכון להיום קיים גם פער בין המלצות ה-FATF והמצב בשטח, משום שגם המלצות ה-FATF אינן מכסות באופן כולל את אמצעי התשלום החדשים, דבר שעומד להשתנות במסגרת עבודת ארגון ה-FATF על שינוי ועדכון ההמלצות (40+9) המוכרות. אחת ממטרות המסמך החדש, עפ"י ארגון ה-FATF היא לבדוק עד כמה ואם בכלל מתאימות המלצות ה-FATF הקיימות לאמצעי תשלום חדשים, ומה ההמלצות להמשך הדרך בנוגע למכשירים אלו.

כרטיסי מזומן, מערכות תשלומים באינטרנט ותשלומים סלולאריים:

כאמור, אמצעי התשלום החדשים מחולקים במסמכי ה-FATF לשלוש קבוצות עיקריות, כאשר לגבי כל קבוצה מפרט הדו"ח מהן ההתפתחויות טכנולוגיות האחרונות, מהן הטיפולוגיות הקשורות לאותה קבוצה, ואילו מקרים של הלבנת הון או מימון טרור בוצעו באמצעות מכשירים מקבוצות אלו.

הסיכון המובהק ביותר הנובע משימוש באמצעי תשלום חדשים קשור במידה רבה לעובדה שאמצעי תשלום אלו, בין אם דרך האינטרנט ובין אם באמצעות כרטיסים נטענים, משווקים ומונפקים ברוב המקרים ללא זיהוי פנים אל פנים של הלקוח. חלקם של המוצרים מספקים ללקוח אנונימיות מוחלטת. אלמנט נוסף שמגביר את הסיכון במכשירים אלו הוא השיווק המהיר דרך רשת האינטרנט ומהירות התגובה של מכשירים אלו אשר מאפשרים ביצוע פעולות באופן כמעט מיידי. נוסף על כך, מדובר באמצעי תשלום שרובם תלויי תשלום מראש (Prepaid), ולפיכך אין אלמנט של סיכון אשראי לחברות המשווקות והמנפיקות, דבר שיוצר היעדר מוטיבציה של חברות אלו לרישום פרטים ופיקוח. כל המאפיינים אשר תוארו לעיל גורמים לכך שבמקרים רבים אמצעי תשלום חדשים מהווים מוצר או פעולה בסיכון גבוה.

דרגת הסיכון של אמצעי תשלום חדשים נקבעת עפ"י מספר מאפיינים כגון מגבלות גיאוגרפיות, מגבלות סכום, מגבלות שימוש, אפשרויות המימון ואופן הזיהוי.

מגבלות גיאוגרפיות - הכוונה היא לשאלה האם מדובר במוצר בינלאומי ומהו גבול השימוש הגיאוגרפי לכל מוצר.

מגבלות סכום - הכוונה היא לשאלה עד איזה סכום ניתן לטעון את אותו כרטיס והאם הוא ניתן לטעינה חוזרת, או לחילופין, מהו הסכום המקסימלי לביצוע פעולה או העברה באמצעות מכשיר זה?

מגבלות שימוש - האם ניתן להשתמש במכשיר התשלום רק ברשת מסוימת או בכל מקום? האם ניתן למשוך באמצעותו כספים ברשתות ATM? האם ניתן להעביר את המוצר לשימושו של אדם אחר?

אפשרויות המימון - מהן הדרכים המותרות להטענת כרטיס או חשבון באינטרנט? האם מותר להטעין במזומן? האם ניתן להטעין ע"י גורם שלישי? האם ניתן להטעין מאדם לאדם (P2P)?

אופן הזיהוי - האם מדובר בכרטיס/חשבון אנונימי לחלוטין? האם מדובר בחשבון או כרטיס שלגביו נשמרים פרטים אישיים וקיימת הצהרה על נהנים? האם מדובר במוצר שניתן לפקח על אופן השימוש בו ולדווח לגביו על פעילות בלתי רגילה? האם נשמרות כתובות ה-IP של הלקוחות אצל מספקי השירותים והמשווקים?

באופן טבעי, מוצרים אשר אינם נתונים למגבלת סכום או למגבלת שימוש גיאוגרפי, כמו גם כרטיסים או חשבונות שניתן להטעינם באופן אנונימי ובמזומן או ע"י גורם שלישי הם מוצרים בסיכון גבוה יותר לביצוע הלבנת הון ומימון טרור.

כרטיסי מזומן וכרטיסים נטענים - Prepaid Cards 

הכוונה היא לכרטיסים במערכת פתוחה (Open Loop System) וכרטיסים במערכת סגורה (Closed Loop System). כרטיסים במערכת פתוחה הם כרטיסים אשר אינם מוגבלים באופן ניצולם וניתנים לשימוש כמו בכל כרטיס חיוב רגיל ואף ניתן למשוך באמצעותם כספים ממכשירי כספומט (ATM). כרטיסים במערכת סגורה הם כרטיסים שנטענים מראש לשימוש בחנות מסוימת, מועדון מסוים או מותג מסוים. בארגון ה-FATF מציינים כי למרות שהמסמך עוסק לרוב בכרטיסים במערכת הפתוחה, אין זה אומר שכרטיסים במערכת הסגורה אינם בסיכון גבוה, ובכל מקרה ניתן ליישם את הנאמר לגבי כרטיסים במערכת פתוחה גם לגבי כרטיסים במערכת סגורה.

לגבי כרטיסים נטענים מצוין בדו"ח כי בשנת 2009 הוטענו בארה"ב כרטיסים נטענים לסוגיהם השונים בסכום כולל של 120 מיליארד דולר. בנוסף פורסמה בדו"ח טבלה המציינת כמה כרטיסים נטענים מונפקים בכל שנה במספר מדינות שהשתתפו בסקר, ולפי נתונים אלו מונפקים ביפן כ-100 מיליון כרטיסים נטענים בשנה, וזאת לעומת 8 מיליון כרטיסים נטענים באיטליה ו-1.3 מיליון כרטיסים בצרפת.

מערכות תשלומים אינטרנטיות (IPS - Internet Payment Services)

מערכות תשלום באינטרנט פועלות מחוץ או במסגרת המערכת הבנקאית. חלקם של מערכות התשלומים קשורות לחשבון בנק של הלקוח וחלקן פועלות באופן עצמאי לחלוטין, ללא כל תלות במערכת בנקאית וללא כל קשר למוסדות פיננסיים אשר כפופים לרגולציות ופיקוח למניעת הלבנת הון. מערכות תשלומים אינטרנטיות מתחלקות ל-3 קבוצות עיקריות: בנקאות און-ליין, מוצרי Prepaid אינטרנטיים ומטבעות דיגיטליים (Digital Currencies).

מערכות תשלומים סלולאריות

עפ"י ארגון ה-FATF, כאשר מדובר בתשלומים דרך מערכות תקשורת סלולאריות יש להבחין בין מערכות סלולאריות הקשורות לחשבון בנק קיים, אשר פועל במסגרתו של מוסד פיננסי הנתון לפיקוח ורגולציה, לבין מערכות סלולאריות אשר מאפשרות ללקוחות ללא חשבון בנק או חשבון השקעה לבצע תשלומים באמצעות טלפונים סלולאריים.

אמצעי התשלום החדשים הקשורים למערכות תשלומים סלולאריות ומהווים סיכון גבוה יותר, הם אמצעי תשלום המאפשרים העברות כספים ותשלומים דרך חשבון הסלולאר וללא תלות בחשבון בנק קיים ואמצעי תשלום בהם ניתן לטעון את מכשיר הסלולאר עצמו במזומן ולהשתמש בו לביצוע תשלומים והעברות כספים באופן דומה לשימוש בכרטיס מזומן נטען.

טיפולוגיות

פרק 4 במסמך ה-FATF בנושא הלבנת הון באמצעות אמצעי תשלום חדשים עוסק כולו במקרים שדווחו לארגון ע"י המדינות השונות וטיפולוגיות הקשורות בביצוע הלבנת הון באמצעות מכשירים פיננסיים חדשים. כמו כן, הפרק מכיל סיכום של נורות אדומות אשר נגזרו מתוך המקרים והטיפולוגיות שתוארו.

בין היתר, מפורטים בפרק זה מקרים של גניבת פרטי כרטיסי אשראי לצורך פתיחת חשבונות אינטרנטיים ורכישת כרטיסי Prepaid  וכן מקרים של מימון טרור או העברת כספי סחר בסמים באמצעות כרטיסי Prepaid. מקרים נוספים אשר מתוארים במסמך הם מקרים של רכישת כרטיסים נטענים או פתיחת חשבונות אינטרנט ברשת באמצעות חברות ואנשי קש וביצוע העברות כספים בינם לבין עצמם.

בסינגפור תואר מקרה בו אדם פתח 384 חשבונות בנק אינטרנטיים אצל ספק תשלומים און-ליין. לאחר מכן הוא פתח מעל ל-500 חשבונות סוחר באתר למכירת ספרים משומשים והציע ספרים משומשים למכירה. הקונים העבירו כספים לחשבונות הסוחר באתר הספרים המשומשים במחשבה שהם רוכשים ספרים משומשים, אך כספיהם הועברו מאתר הספרים לחשבונות האינטרנטיים המקוריים שקושרו לחשבונות הסוחרים המזויפים (P2P) ומשם הועברו הכספים לחשבונות בנק של מבצע ההונאה בסינגפור. באמצעות תרמית זו הצליח מבצע ההונאה להעביר לחשבונותיו 5.3 מיליון דולר.

נורות אדומות

כאמור, בסופו של פרק 4 למסמך ה-FATF מפורטת רשימה של נורות אדומות הקשורות לאמעצי תשלום חדשים. בין היתר ניתן למצוא שם נורות המתייחסות לטעינת חשבון או כרטיס באמצעות גורם שלישי באופן קבוע, טעינת כרטיסים או חשבונות ממספר רב יחסית של חשבונות אחרים או אמצעי מימון אחרים, החזקת מספר גבוה יחסית של חשבונות אצל אותו ספק תשלומים באינטרנט, טעינת כרטיסים וחשבונות בסכומים מפוצלים אשר קרובים תמיד לסכום החייב בדיווח ועוד.

פורסם 2010-12-22