החקירה בפרשת הלבנת ההון של ארקדי גאידמק החלה כבר בשנת 2002, במסגרתה הפקיד גאידמק ערבויות בידי המדינה. הפרקליטות ביקשה מביהמ"ש להורות על תפיסת כספים נוספים לצורך חילוטם העתידי, עד להגשת כתב אישום ודיון בו. ביהמ"ש דן בבקשת הפרקליטות לחלט סכום של 900,000 דולר מחשבונותיו של גאידמק והמשיב הנוסף בבקשה, וכן סכום נוסף של 4 מיליון דולר שהפקיד גאידמק בעבר כערבות בידי המדינה.

פרקליטיו של גאידמק טענו כי לא ניתן לחלט כספים עפ"י חוק איסור הלבנת הון, מאחר והתביעה חילטה כספים בעבר באותו עניין עפ"י פקודת סדר הדין הפלילי ולאחר שמיצתה את האמצעים שהיו לרשותה, אינה יכולה לעבור לחוק איסור הלבנת הון ולחלט על פיו. השופט אורי שהם דחה טענה זו וקבע כי ניתן עפ"י סעיפים 21 ו-23 לחוק איסור הלבנת הון לבצע תפיסת רכוש לצורך חילוט עתידי, גם אם ננקטו כבר אמצעים עפ"י הוראת חוק אחרת. ביהמ"ש קובע כי התביעה רשאית לבחור בין סעיפי החוק העומדים לרשותה באילו אמצעים לנקוט ולעבור לחוק אחר אם ישנה האפשרות המשפטית לכך, משום שמטרתו של חוק איסור הלבנת הון הנה "להרחיב את סמכויותיהם של רשויות אכיפת החוק במלחמתם בהלבנת ההון ובהון השחור". יחד עם זאת, הורה ביהמ"ש על חילוט זמני ל-90 יום בלבד, וציין כי אכן נגרם למשיבים עינוי דין בשל התארכות ההליכים, ולפיכך אם לא יוגש כתב אישום תוך 90 יום, יש להשיב להם את הכספים במלואם.

ב"ש 090686/07

פורסם 2007-03-05