המעצרים האחרונים של מספר שחקנים ובכירים בליגת הכדורגל בישראל מחד, ומעורבותם של אילי-הון בליגות הכדורגל בארץ ובאירופה מנגד, מציבים את עולם הכדורגל כזירה נוספת אשר עלולה להתגלות כמצע נוח למלביני הון. הליגות, המועדונים, השחקנים, השופטים והסוכנים כולם חשופים למעורבות זו או אחרת בעבירות פליליות בכלל ועבירות הלבנת הון בפרט. מדוע נמשכים אילי הון לרכישת שחקנים ומועדוני כדורגל? ובאילו דרכים ניתן להלבין הון באמצעות משחקי ספורט?

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר אילי הון ממזרח אירופה, רוסיה, גיאורגיה, דרום אמריקה והמזרח התיכון, אשר רוכשים מועדוני כדורגל יוקרתיים או מעורבים, בעצמם או דרך סוכנים הפועלים בשמם, ברכישות והעברות שחקנים בסכומי עתק.

אחת ההשערות העיקריות שעולה מפעם לפעם, היא שמאחר ומדובר בגורמים שנחשדו בפלילים במדינות מהם באו, וחלקם אף מבוקשים עדיין, רכישת מועדוני כדורגל עשויה להוות עבורם לא רק השקעה עסקית, אלא גם כלי נוסף להלבנת הון. כך למשל, פנתה אופ"א ב-2005 ושוב ב-2006 לרשויות בריטניה וכן ל-FATF בבקשה לחקור את מעורבותם הגוברת של אילי הון בליגות הכדורגל (בין אילי ההון הפעילים נמצאים בין היתר רומן אברמוביץ', בוריס ברזובסקי, אלכסנדר גאידמק, קיה ג'ורבחיאן, רנדי לרנר ועוד)

בספטמבר האחרון נחקרה בברזיל פרשיית העברתם של קרלוס טבז וחאבייר מסצ'רנו מקורינתיאנס לווסטהאם, עסקה שנחשבה תמוהה בעיני רבים לאור העובדה שפרטי החוזה לא היו ברורים ונטען שהם נמכרו בסכום נמוך מידי לעומת שווים שנמדד בעשרות מיליוני דולרים. מכירתם של שני השחקנים הארגנטינאים לווסטהאם בוצעה דרך חברת השקעות בשם MSI, אשר נחשדה בהלבנת כספים במסגרת מעורבותה הכלכלית בקורניתיאנס. עפ"י החשדות, הכספים שהולבנו הולבנו עבור האוליגרך הרוסי בוריס ברזובסקי. קורניתיאנס עצמה נרכשה ע"י המיליונר האיראני קיה ג'ורבחיאן, אשר ניסה מצידו לרכוש בעצמו את ווסטהאם באותה תקופה. למרות שדו"ח החקירה העלה לכאורה ראיות מוצקות לטענת הברזילאים, לא הוגשו כתבי אישום בנושא.

אילי הון עשויים להשתמש במועדוני כדורגל לביצוע הלבנת הון ע"י הזרמת כספים שאינם כשרים אל מעבר לים והסוואתם כהשקעה במועדוני הכדורגל או כחוזים ועסקאות כשרים לכל דבר. ניהול מועדון כדורגל כרוך בניהול שחקנים ומאמנים, אשר במקרים רבים נעמד שוויים במיליוני דולרים, וכן בניהול זכויות נדל"ן שיש למועדוני הכדורגל במגרשים השונים. בנוסף ישנו גם הניהול השוטף של מערך המנויים והכנסות ממשחקים אשר מהווים אפיקים עתירי מזומנים, שקל יחסית למזגם עם כספי פשיעה. כל אלו עשויים להוות פתח להלבנת הון דרך חוזים מנופחים ופיקטיביים, הכנסות והוצאות שוטפות של כל קבוצה וכן ע"י העברות שחקנים ומאמנים מקבוצה לקבוצה כמכשיר להעברת כספים בין אילי הון שונים ולאו דווקא מתוך דאגה לטובת הקבוצה.

באותה מידה יכולים גם שאר הגורמים בליגות הכדורגל למצוא עצמם מעורבים בהלבנת הון. שמם של שחקני כדורגל, שופטים, סוכנים ומאמנים נקשר לא אחת בפרשיות הימורים, קבלת שוחד והטיית משחקים, עבירות שנקשרות מיד עם הלבנת הון, שכן אותם גורמים יאלצו להסוות את ההכנסות האסורות ולהציגן כהכנסה כשרה. יותר מכל זכורה בנושא זה פרשת קבלת השוחד ע"י שופטי כדורגל, פרשת "שופטים באדום", שהסתיימה בכתבי אישום והרשעות.

עולם הספורט חשוף למעורבותם של ארגוני פשיעה לא רק דרך הימורים, אלא גם ע"י סחיטה והונאה. שחקן כדורגל אשר מסתבך בחובות עלול להיות נתון לסחיטה ואיומים ולמכור את כרטיס השחקן שלו לגוף פשע מאורגן, דבר שיהפוך אותו לכלי בידיהם, שכן הם יכולים למכור אותו מקבוצה לקבוצה ואף עשויים לנסות להשתמש בו להטיית משחקים לטובת רווחי הימורים. בדרך דומה עשויים גורמים פליליים לנסות לסחוט ולהשפיע על שופטים ושחקנים להטות משחקים תמורת שוחד או ע"י סחיטה ואיומים.

פורסם 2007-01-16