משרד המשפטים פרסם ביום חמישי האחרון (22.04.10) את תזכיר חוק המאבק בטרור התש"ע-2010. עפ"י סעיפים 103 ו-104 לתזכיר, יחליף חוק המאבק בטרור החדש את הפקודה למניעת טרור (1948) ואת חוק איסור מימון טרור (2005), אשר יבוטלו עם כניסתו לתוקף של החוק החדש.

מטרת החוק, עפ"י משרד המשפטים, היא לתת בידי רשויות המדינה כלים להתמודדות עם איומי הטרור מתחום המשפט הפלילי והציבורי. החוק ירכז במקור חקיקה אחד את הליכי ההכרזה על ארגון טרור, וכן יקבע הליך לשימוע לאחר הכרזה והליך לביטול הכרזה קיימת.

בסעיף 2, סעיף ההגדרות, מופיעה הגדרת "ארגון טרור". עפ"י דברי ההסבר לתזכיר, ההגדרה בחוק החדש דומה ברובה להגדרה הקיימת בחוק איסור מימון טרור, אלא שבנוסף לכך, תכלול ההגדרה גם "ארגוני מעטפת", כלומר, ארגונים שאינם עוסקים בעצמם בטרור, אך תכליתם לעודד פעילות טרור ולתמוך בה, דוגמת ארגוני הצדקה של החמאס המהווים את התשתית הכלכלית של הארגון. ההגדרה "ארגון טרור מוכרז" תכלול ארגונים שהוכרזו כבר במסגרת הסדרי חקיקה קודמים וכן ארגוני שיוכרזו בעתיד במסגרת החוק החדש, מתוך מטרה ליצור הסדר הכרזה אחיד ומרוכז.

עפ"י דברי ההסבר, נוסחו חלק גדול מההגדרות באופן דומה לחקיקה מקבילה במדינות כגון אוסטרליה ובריטניה.

סעיף 3 לתזכיר החוק החדש, סעיף ההכרזה על ארגון טרור, מציע סף גבוה יותר להכרזה על ארגון כארגון טרור וקובע כי על שר הבטחון להשתכנע כי חבר בני אדם הוא ארגון טרור. כמו כן, נקבע כי תנאי סף להכרזה ע"י שר הבטחון יהיה הגשת בקשה רשמית מטעם ראש רשות בטחון, באישור היועץ המשפטי לממשלה.

סעיף 4 לחוק החדש עוסק בהקמת ועדה מייעצת לצורך דיון בבקשה לשימוע (סעיף 5) או בבקשה לביטול הכרזה (סעיף 6). עפ"י סעיף 4, שר המשפטים ימנה ועדה שהרכבה: שופט עליון או מחוזי בדימוס, משפטן הכשיר לכהן כשופט מחוזי, וחבר נוסף בעל ניסיון בתחום הבטחון והטרור. הועדה תדון ותמסור המלצות בנוגע לבקשות שימוע ו/או ביטול הכרזה כאמור בסעיפים 5 ו-6.

סעיף 5 קובע למעשה הליך של בקשת שימוע לאחר הכרזה, כמתחייב מכללי המשפט המנהלי. עפ"י ההליך יוכל ארגון אשר הוכרז להגיש בקשה תוך 60 יום ממועד ההכרזה, או במקרים חריגים גם מעבר ל-60 יום אם הוכח שלא יכלו לדעת על ההכרזה או מסיבות חריגות אחרות שיוכחו. הליך השימוע לא יחול על הכרזות קיימות שהוכרזו עד היום לפי תקנות ההגנה לשעת חירום או לפי הפקודה למניעת טרור.

סעיף 6 לעומת זאת, קובע הסדר לבקשת ביטול הכרזה, אשר מטרתו לאפשר הליך לביטול הכרזה במידה שיוכח שהארגון שינה את דרכיו. הליך זה במסגרת סעיף 6 חל על כל ארגון שהוכרז עד היום ואינו מוגבל בזמן. עפ"י משרד המשפטים, הסדרים אלו נועדו לאזן בין סמכויות רשויות הבטחון ובין חירות הפרט וחופש ההתארגנות.

סעיף 7 לחוק, קובע זכות עיון למגיש הבקשה לשימוע או ביטול. סעיף זה מעניק זכות עיון מוגבלת בבקשה להכרזה שהוגשה ע"י ראש הרשות הבטחונית בכפוף למגבלות כגון סיכון חיי אדם וטעמים של בטחון המדינה.

עוד בתזכיר החוק, נקבעו עבירות מיוחדות הנוגעות לטרור והכוללות ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, מתן שירות לארגון טרור וכן גילוי הזדהות עמו. כן נקבעו עבירות שעניינן הסתה לטרור, העמדת אמצעים וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור, אי מניעת מעשה טרור, איום והכנה לביצוע מעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, וכן פעולות ועסקאות בנשק למטרות טרור.

תזכיר החוק החדש למאבק בטרור קובע גם החמרה בענישה במקרים מסוימים. בין היתר, נקבעה החמרה בענישה בעבירות של "מעשה טרור", וכן בעבירות קשר, סיוע וניסיון לעבירה, נקבעה  ענישה מיוחדת למעשה טרור המוני וכן בעבירת היזק לרכוש למטרת טרור. עוד מוצע כי עונש מאסר עולם (לא חובה) בעבירות טרור יהיה לתקופה לא קצובה או 30 שנה (במקום 20 שנה) וכן נקבעו תקופות ממושכות יותר להמלצה על קציבת מאסר עולם (אחרי 15 שנה במקום 7 שנים), ולמשך המאסר המינימלי שניתן לקצוב כשמדובר במי שהורשע בעבירת טרור (40 שנה במקום 30 שנה).

כמו כן, ההצעה מסדירה באופן נרחב את סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש שנקשר בטרור, מתוך תפיסה שפגיעה בתשתית הכלכלית היא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בארגוני טרור. נוסף על סמכויות החילוט העיקריות, נקבעו בחוק גם סעדים זמניים המאפשרים "הקפאה" של הפעילות ברכוש המועמד לחילוט, במטרה למנוע את סיכול החילוט בהמשך.

פורסם 2010-04-25