משרד האוצר הבריטי פרסם לפני כשבוע תוצאות ראשוניות מסקר עליו נדרשו לענות מוסדות פיננסיים וגופים החייבים בדיווח.

הסקר (Call for Evidence) הופץ באוקטובר 2009 על מנת לבדוק את יעילותן של הרגולציות החדשות אשר נכנסו לתוקפן במהלך שנת 2007, וכן על מנת לקבל פידבק מבעלי מקצוע, אנשי אקדמיה, מוסדות פיננסיים וחברות פרטיות בשאלות שונות לגבי יישום הרגולציות, העלויות והסוגיות שעולות תוך יישומן. חלקו הראשון של המסמך הופץ לאנשי אקדמיה ובעלי מקצוע בתחום כגון קציני ציות ואחראים במוסדות ובחברות לנושא הלבנת הון. החלק השני הופץ ללקוחותיהם של אותם מוסדות פיננסיים וחברות פרטיות אשר מושפעים ישירות מהרגולציות השונות בבואם לקבל שירות מחברה או מוסד החייבים בדיווח עפ"י התקנות.

בין היתר, נשאלו המוסדות הפיננסיים האם ההוראות והחובות עפ"י הרגולציות מידתיות ויעילות? האם ועד כמה הם מיישמים גישה מבוססת סיכון? ומה יחסם להוראות בנושא אנשי ציבור, בעלי שליטה וכד'. בחלק הממוען למקבלי השירות מהמוסדות הפיננסיים נשאלו מקבלי השירות, בין היתר, האם הטפסים והדרישות לקבלת מסמכים סבירות או מכבידות, ועד כמה קל להם או קשה להם לספק את המסמכים הנדרשים.

בשלב זה, פורסמו ע"י משרד האוצר תוצאות הסקר ללא ניתוח והערכה, אלא כסיכום התשובות בנושאים השונים בלבד. בנושא זיהוי לקוחות ציינו במשרד האוצר כי משתתפים רבים בסקר הביעו שביעות רצון מיישום גישה מבוססת סיכון וציינו כי יישום הגישה מסייע באיזון בין בדיקות מורחבות ובדיקות רגילות לגבי הלקוח. משתתפים אחרים בסקר ציינו כי למרות יישום גישה מבוססת סיכון, החשש מאחריות אישית וענישה גורם להם לנקוט בגישה של "אפס סובלנות" ולהחמיר למרות גישה מבוססת סיכון, דבר שמכביד עליהם. עוד בנושא גישה מבוססת סיכון, משתתפים רבים ציינו כי היו שמחים ליישם גישה מבוססת סיכון גם לגבי אנשי ציבור ובעלי שליטה, דבר שלא קיים נכון להיום ברגולציות לגבי נושאים אלו.

חלק עיקרי בסקר עסק בנושא אנשי ציבור. מספר משתתפים ציינו כי היו מעוניינים לקבל הקלות בנושא זיהוי אנשי ציבור או לפחות לקבל אפשרות ליישם גישה מבוססת סיכון בנושא. אחת השאלות שהוצגה בסקר היתה האם ליישם הוראות לגבי אנשי ציבור זרים גם לגבי אנשי ציבור מקומיים. בתשובה לשאלה התשובות היו חלוקות. איגוד הבנקאים הבריטי ציין כי הוא מתנגד להרחבת הרגולציות והחלתן גם על אנשי ציבור מקומיים בעוד גורמים אחרים היו בעד.

מוסדות רבים ציינו כי זיהוי אנשי ציבור באמצעות מאגרים מקצועיים חיצוניים מכביד מבחינה כלכלית ומסבך את עבודתם, והציעו שמשרד האוצר הבריטי יפרסם רשימת אנשי ציבור משלו או לחילופין יפרסם רשימה של אנשי ציבור אזרחי בריטניה שגורמים מחוץ לבריטניה צריכים לסמנם כאנשי ציבור. הצעה נוספת שהועלתה ע"י משתתפים בסקר היא לתקן את מגבלת התקופה של שנה אחת בהגדרת איש ציבור ולהרחיבה לחמש שנים או להסירה בכלל. כיום מוגדר איש ציבור כבעל תפקיד ציבורי במהלך השנה האחרונה.

בנושא זיהוי בעלי שליטה ציינו משתתפים רבים כי ההוראות הקיימות בתקנות מכבידות מידי ועלותן גבוהה, מאחר שבמקרים רבים זיהוי בעלי השליטה לוקח זמן רב ומאמצים, לכן ראוי היה שבמקרים בהם לא ניתן לזהות את בעלי השליטה תינתן אופציה לזיהוי גורם אחר במקומם.

פורסם 2010-03-17