ביום חמישי האחרון (04.02.10) פרסמנו ידיעה אודות דו"ח שפרסמה ועדת הסנאט האמריקאי לבטחון המולדת ונושאי ממשל בנושא שחיתות בינלאומית ופעילות אנשי ציבור זרים במוסדות פיננסיים בארה"ב. בסוף השבוע האחרון נערך בסנאט שימוע בנושא הדו"ח ובו העידו גורמים שהשתתפו בהכנתו וכן הגיבו הגורמים הנחקרים במדינות השונות ובמוסדות הפיננסיים ששמותיהם הוזכרו כגון: HSBC, CITIBANK, Wachovia ו-Bank Of America.

במסגרת הדו"ח המלא שהגיע לידינו מובאים ממצאי החקירות השונות במלואם, לרבות פירוט החשבונות השונים וטבלאות המפרטות את העברות הכספים ממדינות זרות למערכת הפיננסית בארה"ב.

הפרק הראשון בדו"ח עוסק בממצאי חקירת ועדת הסנאט ובהמלצות לפיקוח וחקיקה עפ"י חלוקה לסקטורים השונים. כפי שהוזכר קודם לכן, הועדה המליצה להרחיב את תחולת חוקי מניעת הלבנת הון ובעיקר חוק ה-Patriot Act לסקטורים נוספים, אשר עפ"י הדו"ח סייעו להעברת כספים של אנשי ציבור זרים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים. בין הסקטורים המוזכרים בהמלצות הסופיות: עורכי דין, סוכני נדל"ן וסוכנים בנאמנות (Escrow Agent).

שאר הדו"ח מחולק לארבעה פרקים עיקריים, אשר מוקדשים כל אחד למקרה חקירה פרטני. בדו"ח ארבעה מקרים ראשיים הקשורים לשחיתות, לאנשי ציבור ולהעברת כספים שמקורם חשוד לתוך המערכת הפיננסית בארה"ב באמצעות בנקים אמריקאיים, וכן באמצעות חברות קש וחברות שבעלותן אינן ברורה או אנשי מקצוע מצד שלישי.

ארבעת המקרים המוזכרים בדו"ח כוללים ממצאים פרטניים מחקירת ועדת הסנאט, לרבות סכומי העברות, פירוט נכסים, פירוט העברות ופירוט התכתבויות בין קציני הציות של הבנקים המעורבים לגורמים אחרים בבנק:

1. מקרה OBIANG

Teodoro Nguema Obiang Mangue, בן 40, בנו של נשיא גינאה המשוונית, נמצא כרגע תחת חקירת משרד המשפטים האמריקאי בחשד לעבירות שוחד והלבנת הון. בין השנים 2004-2008 העביר למעלה מ-110 מיליון דולר דרך בנקים אמריקאיים. הכספים שהעביר חשודים ככספים שמקורם בעבירות שוחד ושחיתות. Obiang העביר את הכספים באמצעות בנקאים אמריקאיים וכן באמצעות עורכי דין, סוחרי נדל"ן, סוחרי נאמנות, אתרי תשלומים אלקטרוניים וחברות קש שהוקמו עבורו באמצעות עורכי דינו בארה"ב.

2. מקרה Bongo

מקרה זה מתייחס ל-Omar Bongo, לשעבר נשיא גאבון, ו-Ali Bongo, בנו, אשר החליף אותו בתפקיד נשיא גאבון. בשנת 2007, הכניס Omar Bongo מיליון דולר בשטרות של 100 דולר לארה"ב, כשהוא נושא את המזוודה בעצמו ולא מדווח על הכנסת הכספים לרשויות האמריקאיות. בונגו נהנה מחסינות דיפלומטית ולמאוחר יותר, בתו, אשר הצהירה כי היא מובטלת, הפקידה את הסכום שהועבר ע"י אביה בחשבונה הפרטי, שהיה חשבון סטודנט. לבנקים השונים בהם ניהלה הבת את חשבונותיה ובהם HSBC, Commerce Bank ו-J.P.Morgan, לקח זמן רב לגלות שמדובר בבתו של נשיא גאבון, כיוון ששמה לא הופיעה תמיד במאגרי אנשי ציבור, ולכן לקח מספר שנים עד שגילו במי מדובר ועד שסגרו את החשבון. בתו של נשיא גאבון עברה מבנק לבנק במשך מספר שנים, הפקידה כספים שהועברו לה ע"י אביה בחשבונות ובכספות וכן העבירה חלק מהכספים לחשבונות אחרים השייכים לאביה.

נוסף על כך, הועברו ע"י נשיא גבון ובנו עשרות מיליוני דולרים נוספים לתוך המערכת הפיננסית בארה"ב, בין היתר באמצעות לוביסטים, במסווה של פרויקטים לאומיים בגאבון, וכן באמצעות קרן נאמנות השייכת לאישתו של הנשיא, Ali Bongo, אשר נפתחה בשם הנעורים שלה ושימשה לפתיחת חשבונות בנק נוספים ורכישת ניירות ערך.

3. מקרה Abubakar

Jennifer Douglas Abubakar, אזרחית ארה"ב, היא אישתו הרביעית של סגן נשיא ניגריה. בין השנים 2000-2008 סייעה לבעלה להעביר לארה"ב למעלה מ-40 מיליון דולר שמקורם חשוד. עפ"י דו"ח הסנאט, מקורם של חלק מהכספים בתשלומי שוחד ושאר הכספים מקורם בחברות Offshore שעיסוקן והבעלות בהן אינם ברורים. אשת סגן הנשיא הניגרי פתחה בארה"ב חשבונות פרטיים רבים על שמה וכן מספר חשבונות על שם האוניברסיטה האמריקאית בניגריה. בין השנים 2003-2007 הועברו למעלה מ-14 מיליון דולר מחברות Offshore לחשבונות האוניברסיטה האמריקאית בניגריה. Abubakar פתחה חשבונות ב-Citibank, Chevy Chase Bank ו-Wachovia Bank וקיבלה כספים בהעברות אלקטרוניות לחשבונות אלו. במסגרת פירוט ממצאי המקרה מובאים גם מכתבים ושאלות שהופנו לאשת סגן הנשיא במסגרת חקירות ובירורים שהתנהלו לגבי חשבונותיה ע"י קציני ציות בבנקים השונים עד להחלטתם של אותם בנקים לסגור את החשבונות ב-2007. כמו כן, מובאות טבלאות המפרטות את העברות הכספים לחשבונות כפי שנמסרו לועדה ע"י Citibank ו-Wachovia.

4. מקרה Angola

במסגרת מקרה זה מובאים ממצאים מחקירה הקשורה לפעילותו של סוחר הנשק Pierre Falcone וכן לפעילותם של גורמים בממשלת אנגולה.

Pierre Falcone, סוחר נשק ידוע לשמצה מאנגולה, מרצה כיום עונש מאסר בצרפת, שם הורשע בעבירות סחר בלתי חוקי בנשק, העלמת מס והלבנת הון. במשך 18 שנה פתח Falcone כ-29 חשבונות בנק השייכים לו ולבני משפחתו, ב-Bank Of America באריזונה, באמצעותם הכניס לארה"ב עשרות מיליוני דולרים . בחשבונותיו של Falcone התרחשו העברות כספים חשודות רבות, ובין היתר גם העברות כספים רבות מחשבונות חסויים בשוויץ, לוקסמבורג, סינגפור ואיי קיימן.

בדו"ח הסנאט מוזכר בהקשר זה גם ארקדי גאידמק מי שנחשב לשותפו העיסקי של Falcone עפ"י החקירה, וכן מובאים במסגרת טבלאות העברות הכספים גם נתונים לגבי העברות כספים לחשבונותיו השונים של Falcone בארה"ב שמקורן בחשבונות בנק בישראל, לרבות חשבונות בבנק דיסקונט ובנק הפועלים. הסך הכולל של הכספים שהועברו לחשבונותיו של Falcone מישראל הוא 1,454,795 דולר ב-9 העברות שונות. להלן טבלה המרכזת את העברות הכספים מישראל לחשבונותיו של Falcone, כפי שנלקחה מהטבלה הכללית שמפרטת את כלל העברות הכספים לחשבונות אלו:

6/02/2000Discount Bank and Trust at Israel Discount BankFalcone Household Account272207365$179,985BOA-PSI-02451
12/10/02Carlton at Israel Discount BankSonia Falcone Account846035538$199,980BOA-PSI-07536-7
2/14/03Carlton Orig. Bank at IsraelDiscount Bank Ltd.Vincente Falcone Account274776027$99,980BOA-PSI-07639
3/4/03Culmen Investment at Hapoalim Bank IsraelMonthigne Account4671882187$209,975BOA-PSI-04019
4/10/03Culmen Investment at BankHapoalim IsraelMonthigne Account4671882187$74,975BOA-PSI-04021
5/13/03Culmen Investment at BankHapoalim IsraelMonthigne Account4671882187$129,975BOA-PSI-04023
6/5/03Unidentified account at Bank Hapoalim in IsraelMonthigne Account4671882187$159,975BOA-PSI-04025
8/4/03Culmen Investments at BankHapoalim IsraelMonthigne Account4671882187$299,975BOA-PSI-04027
9/16/03Culmen Investment at BankHapoalim IsraelMonthigne Account4671882187$99,975BOA-PSI-04029

נוסף על סוחר הנשק Pierre Falcone מפורטים בפרק זה בדו"ח הסנאט מקרים הקשורים לניסיונותיו של ראש הבנק המרכזי באנגולה להעביר 50 מיליון דולר מחשבונות בבנק המרכזי באנגולה לחשבונות בארה"ב, ניסיונות שכשלו עקב סירוב הבנקים. כמו כן, מפרט הדו"ח כיצד איפשר בנק HSBC גישה לבנק פרטי באנגולה למערכת הפיננסית בארה"ב, וזאת למרות שאותו בנק לא ניהל מדיניות מניעת הלבנת הון, לא נהג להקפיד על זיהוי לקוחותיו ובמקרים רבים לא ידע מי עומד מאחורי חשבונות של חברות שנוהלו אצלו.

פורסם 2010-02-07