הניו יורק טיימס מדווח כי גורמי טרור בעיראק וגורמי ההתנגדות לארה"ב מצליחים לממן את פעילותם בעצמם ע"י גיוס של בין 70 ל- 200 מיליון דולר מידי שנה בדרכים שונות.

העיתון מצטט מסמך מסווג של הממשל בארה"ב שהגיע לידיו ולפיו מממנים המתנגדים את פעילותם ע"י פעילות פלילית ענפה אשר כוללת: הברחות נפט, זיופים, חטיפות ודרישות כופר, גיוס כספים מארגוני צדקה מזויפים ועוד.
הממשל האמריקני מעריך כי הקבוצות האחראיות לרוב התקפות הטרור בעיראק, מגייסות בין 70 ל-200 מיליון דולר בשנה בדרכים אלו, כאשר מתוך סכום זה מעריכים כי המתנגדים מגייסים בין 25 ל-100 מיליון דולר בשנה מהברחות נפט ועבירות אחרות הקשורות בנפט בלבד, תוך שהם מסתייעים בגורמי שלטון מושחתים.
בנוסף, עפ"י המסמך המדובר, ממשלות זרות (לרבות איטליה וצרפת) שילמו במהלך השנה שעברה סכום כופר מצטבר של 30 מיליון דולר לגורמים עיראקים שביצעו חטיפות, תמורת שחרור החטופים.

למעשה, חושף המסמך את גודל הבעיה עימה מתמודד הממשל האמריקני וכן את אוזלת היד של הממשל העיראקי הקיים, אשר אינו מסוגל או אינו מעוניין כלל להתמודד עם הנתונים ולנסות לחסום את אפיקי המימון של המתנגדים. קיימת הערכה נוספת, לפיה אם ימשיך המצב כך, יוכלו המתנגדים לממן לא רק את פעילותם שלהם, אלא גם פעילות גורמי טרור אחרים בעולם.

המסמך המסווג הוא פרי עבודתו של צוות משימה, אשר מורכב מגורמים של מחלקת המדינה האמריקנית, ה-CIA, ה-FBI משרד האוצר האמריקני, המועצה לבטחון לאומי והצבא האמריקני. הצוות חקר את תנועות הכספים של גורמי טרור בעיראק,  ואת דרכי המימון שלהם.

עפ"י התמונה שעולה ממסמך זה, גורמי ההתנגדות בעיראק אינם תלויים כבר בגורמי מימון הקשורים למשטר הישן בעיראק. בעבר, מימנו תומכי משטרו של סדאם חוסיין את פעילותם בעזרת מיליוני דולרים ונכסים רבים שהוסתרו על ידו ועל ידי בניו ותומכיו, אך נכסים אלו הוקפאו או הוחרמו בחלקם ע"י גורמים בינלאומיים בראשותה של ארה"ב, וחלקם הולבנו והועברו אל מחוץ לעיראק בעזרת רשתות של הלבנת הון וחשבונות זרים של קרובי ממשל ובני משפחותיהם.

הממשל האמריקני זעם על הדלפת המסמך לעיתונות וגורם מקורב לממשל ציין כי נבדק כרגע באיזו דרך דלף המסמך לעיתון הניו יורק טיימס, כך שלא נפסלת האפשרות שהעיתון ייתבע בגין בגידה אם פעל להשיגו בדרך לא כשרה.

מומחים שאינם קשורים לממשל האמריקני מתחו ביקורת על המסמך וטענו כי הוא ספקולטיבי ולא מדויק בעיקר בהתייחס לסכומים המשוערים (70-200 מיליון) ולמסקנת הממשל כי גורמי הטרור יוכלו לממן פעילות טרור מחוץ לעיראק. אותם מומחים טענו כי עפ"י ניסיונם קשה מאוד לחדור לקבוצות ההתנגדות ולאתר את גורמי המימון שלהם, ומכאן טענותיהם שהמסמך מתבסס יותר על ניחושים ופחות על ניתוח מעמיק של נתונים.
עם זאת, נאמר כי גם אם הסכומים אינם מדויקים וחלק מההערכות אינן נכונות, הרי שחשיבות המסמך גדולה, משום שהוא חושף את דרכי המימון השונות ומעלה את הצורך של הממשל האמריקני לחקור יותר לעומק את מערך מימון הטרור בעיראק ובכלל, ולנסות לנטרל אותו.

אחד האפיקים בהם מנסה ארה"ב להילחם במימון טרור הוא מימון טרור באמצעות כספי כופר. ארה"ב מנסה למנוע בכל דרך תשלום כופר לחוטפים ומנסה במקביל לשכנע גם מדינות אחרות שלא להיכנע לבקשות כופר, אך מדינות אלו לא תמיד יכלו להרשות לעצמן את הסיכון והעדיפו לשלם. כאמור במסמך, צרפת ואיטליה שילמו בין 2004 ל- 2005 מיליוני דולרים לחוטפים עיראקים, תמורת שחרור עיתונאים שנחטפו ואזרחים נוספים, במספרי מקרי חטיפה.

ראוי לציין, כי מימון טרור באמצעות חטיפות ודרישות כופר נעשה נפוץ לא רק בעיראק, אלא גם ברשות הפלסטינית. יותר ויותר גורמים מפלגים שונים וחמולות חמושות מנצלים את הכאוס הקיים בשטחים ומנסים לבצע חטיפת זרים בידיעה שאין מי שיעצור אותם וכך יוכלו להשיג כספים ולממן את עצמם.
במהלך אוקטובר השנה חטפו חברי חמולה חמושה את צלם סוכנות אי.פי הספרדי, אמיליו מורנטי. מוקדם יותר באוגוסט השנה, חטפו גדודי הג'יהאד הקדוש את שני עיתונאי רשת פוקס האמריקנית, סטיב סנטאני ואולף וויג. לפני כן, נחטף גם הישראלי –דרוזי ריאד עלי, שעבד עבור ה-CNN.
כל האזרחים הזרים הנ"ל שוחררו בסופו של דבר, אך המגמה קיימת והאיומים מצד גורמי טרור שונים בשטחים הולכים וגוברים לאחרונה.

לעיון בדיווח באתר ניו-יורק טיימס לחץ כאן.

פורסם 2006-11-27