חברת שינטרקו בע"מ, חברה לייבוא ושיווק מוצרי מזון, ומנכ"ל החברה, שלום חתוקה (60) הודו והורשעו ביום ראשון (25.01.09) בביצוע פעולה ברכוש טרור (16 עבירות) ובביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת (16 עבירות). על חברת שינטרקו הוטל קנס בסך 250,000 ש"ח. עוד נקבע, כי מנכ"ל שינטרקו ירצה 15 חודשי מאסר, מתוכם 5 חודשי מאסר בפועל אשר הומרו לעבודות שירות, בתוספת קנס בגובה 250,000 ש"ח גם כן.

החברה ומנכ"ל החברה הואשמו כי בין השנים 2006-2007 ייבאו מזון וסחורות בשווי 2.2 מיליון ש"ח והעבירו אותם לחברת "אבו עכר", אשר הוכרזה ב-2005 כהתאחדות בלתי מותרת לאחר שנמצא כי העבירה לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי מאות אלפי דולרים, שמקורם בייבוא ומכירת סחורות.

הנאשמים הודו והורשעו במסגרת עסקת טיעון. בגזר הדין ציינה התביעה כי זו הרשעה ראשונה לפי חוק איסור מימון טרור, כאשר אין מדובר בהעברת כספים או אמל"ח, אלא בסחורות. התביעה ציינה עוד כי שיקול זה ומספר שיקולים נוספים כגון מורכבות התביעה, חיסיון הראיות, גילו והיעדר עברו הפלילי של מנכ"ל החברה, הביאו אותה לתמוך בעסקת הטיעון, חרף חומרת העבירות בהם הורשעו הנאשמים.

חברת אבו עכר

חברת אבו עכר לייבוא מוצרי מזון הוכרזה בדצמבר 2005 כהתאחדות בלתי מותרת, לאחר שנמצא כי סייעה לחמאס ולג'יהאד והעבירה לשני ארגוני הטרור מאות אלפי דולרים תחת מסווה של פעילותה המסחרית. בפברואר 2006 נתפסו ע"י המכס בנמל אשדוד 31 מכולות עמוסות סחורה שנרכשו ע"י חברת אבו עכר תוך הפרת צו שר הבטחון וכן נמצא כי היא משתמשת בשתי חברות עזתיות נוספות – חברת "ריו" וחברת האני סעדאללה שלדאן על מנת להסוות את המשך פעילותה. ביולי 2007 פרסם העיתון Wall Street Journal מאמר בנושא מימון טרור, העוסק בדרך בה משתמשים במסחר והעברת סחורות כצינור להעברת כספי מימון טרור. בין היתר, הובאו במאמר זה דוגמאות מפרשת אבו-עכר המדגימות כיצד השתמשו גורמים איראניים ואגודות צדקה כגון CBSP בחברת אבו עכר לצורך העברת כספים לאגודות הצדקה של החמאס ברצועת עזה.

חברת אבו עכר לייבוא מזון זכתה במכרז לאספקת סחורות בסיסיות כמו שמן, סוכר ותה עבור הרשות הפלסטינית. במסגרת המכרז רכשה חברת אבו עכר סוכר מחברה צרפתית, קפה מחברה בלונדון ותה מחברה בסרי-לנקה. במסגרת חקירת פעילותה המסחרית של חברת אבו-עכר, עלה כי מי שמימן חלק גדול מרכישת הסחורות עבור הרשות הפלסטינית הוא ארגון הצדקה CBSP אשר מוגדר ברשימות השחורות הן בישראל והן בארה"ב בשל מעורבותו במימון טרור. עוד פורסם כי חלק מהסחורות מומנו ע"י ארגון איראני מטהרן בשם "הארגון לתמיכה באינתיפאדה", אשר שילם עבור משלוחי התה מסרי לנקה שהועברו לחברת אבו עכר בקיץ 2006. חלק מרווחי הסחורות שמכרה חברת אבו עכר בתחומי הרשות הפלסטינית הועברו לג'יהאד האיסלאמי באמצעות אגודת הצדקה אלאחסאן, אשר מופיעה אף היא ברשימות השחורות של OFAC ושל משרד הבטחון.

חברת אבו עכר לייבוא מזון הוכרזה ברשימות משרד הבטחון בדצמבר 2005 תחת השם "חברת אבו עכר לייבוא מוצרי מזון" או Fayez Abu Akar Import Export and Trade או Fayez Abu Akar Ltd. החברה עתרה לבג"צ כנגד ההכרזה (בעתירה שעדיין ממתינה להכרעה), אך פעלה גם באמצעות שמות נוספים שלא פורטו בהכרזת משרד הבטחון כגון: Akarco Trading Co. LTD, Akarco Palestine ושמות נוספים (כ-7 שמות סה"כ).

כתב האישום נגד שינטרקו

בפברואר 2007 פשטו חוקרי משטרה על משרדי חברת "שינטרקו" לייבוא מזון, ועל משרדי חברת "המעיין" לעמילות מכס, במסגרת חקירה סמויה ורחבת היקף אשר החלה בשנת 2006 ובה לקחו חלק היחב"ל, השב"כ, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומשרד הבטחון. במסגרת החקירה נחשדו חברת "שינטרקו" ובעליה בייבוא מוצרי יסוד ומוצרי מזון והעברתם לחברת "אבו עכר" אשר הוכרזה, כאמור, כהתאחדות בלתי מותרת ב-2005.

במרץ 2008 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום כנגד חברת "שינטרקו" וכנגד שלום חתוקה, אשר שימש כמנכ"ל חברת שינטרקו. בכתב האישום המקורי הואשמו חתוקה וחברת שינטרקו בעבירות סיוע להתאחדות בלתי מותרת, עשיית פעולה ברכוש אסור (לפי חוק איסור הלבנת הון) ועשיית פעולה ברכוש טרור (לפי חוק איסור מימון טרור).

עפ"י כתב האישום סחרו חתוקה ושינטרקו עם חברת אבו עכר, תוך ידיעה שחברת אבו עכר הוכרזה כהתאחדות בלתי מותרת ומנסה לעקוף את איסורי היבוא לשם מכירת סחורות והעברת הרווחים לארגוני טרור. התביעה טענה כי שתי החברות הוזהרו שלא לקיים קשרי מסחר עם חברת אבו עכר ליבוא מזון, אך למרות האזהרות סייעו לחברה לעקוף את המגבלות שהוטלו עליה עקב הכרזתה כהתאחדות בלתי מותרת ע"י משרד הבטחון. מנגד, טענו הנאשמים כי כתב האישום מוכיח אכיפה בררנית כיוון שבשום שלב לא הוזהרו החברה ומנהליה בעוד גורמים אחרים הוזהרו ע"י רשויות האכיפה.

בכתב האישום מוצגת טבלה המתעדת 16 מקרים שונים של העברת סחורות לחברת אבו עכר בשווי מצטבר של 2.2 מיליון ש"ח, בין השנים 2006-2007. תמורת סחורות אלו העבירה חברת אבו עכר תשלומים לחשבונות שינטרקו בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט. לטענת התביעה בכתב האישום קיימה שינטרקו קשר מסחרי רציף עם חברת אבו עכר וערבבה את הכספים אותם קיבלה בתמורה לסחורות עם כספים אחרים שהופקדו בחשבונות אלו של החברה.

הלבנת הון ומימון טרור באמצעות מסחר

פרשת שינטרקו ופרשת חברת אבו עכר הם דוגמא מובהקת לניצול אמצעי מסחר לצורך ביצוע הלבנת הון ומימון טרור.

ביולי 2008 פרסם ארגון ה-FATF מסמך בנושא הלבנת הון באמצעות מסחר אשר נקרא Best Practices Paper On Trade Based Money Laundering. עפ"י ארגון ה-FATF, שימוש לרעה במערכות סחר וסחר בינלאומי הפך לאחת הדרכים העיקריות להלבנת הון בשנים האחרונות, באמצעותה מצליחים מלביני הון למזג ולהחדיר הון שמקורו בפשיעה לתוך המערכות הפיננסיות והבנקאיות. ארגוני טרור וקבוצות פשיעה מאורגנות למדו לנצל "חורים" במערכות הסחר לטובתם, וזאת ע"י שימוש במגוון כלים כגון אשראי דוקומנטרי ודוקומנטים לגבייה וכן שימוש במגוון שיטות הקשורות למסחר כגון: Over/Under Invoicing, תמחור יתר ותמחור חסר, חשבוניות פיקטיביות ומשלוחים פיקטיביים.

לפני שבוע (14.01.09) פרסמה קבוצת וולפסברג, אשר עוסקת בקביעת סטנדרטים ועקרונות למניעת הלבנת הון ומורכבת מנציגי 12 הבנקים הגדולים בעולם, מסמך עקרונות מקיף בנושא סיכוני הלבנת הון במסחר. המסמך מפרט עקרונות והנחיות לפעולה מצד הבנקים. בין היתר, מוצע במסמך אילו בדיקות נאותות צריך כל בנק לבצע מול המשתתפים האחרים בשרשרת, עפ"י סוג העסקה, סוג הסיכון והצדדים המשתתפים בה. המסמך מכיל בנוסף נורות אדומות אשר עשויות להצביע על סיכון להלבנת הון.

להרחבה בנושא זה, הסברים, שיטות ונורות אדומות ניתן לעיין במאמרו של יאיר דגן "הלבנת הון באמצעות מסחר" (למנויים בלבד).

פורסם 2009-01-28