קבוצת וולפסברג, אשר עוסקת בקביעת סטנדרטים ועקרונות למניעת הלבנת הון ומורכבת מנציגי 12 הבנקים הגדולים בעולם, פרסמה לאחרונה גרסה מעודכנת של המסמך Wolfsberg Frequently Asked Questions on Politically Exposed Persons. המסמך המקורי פורסם בשנת 2003 ועוסק בשאלות נפוצות לגבי אנשי ציבור והטיפול בנושא אנשי ציבור בהקשר של מניעת הלבנת הון ע"י תאגידים פיננסיים.

במסגרת מסמך השאלות הנפוצות מפרטת קבוצת וולפסברג את עיקרי הטיפול בנושא אנשי ציבור ומתייחסת, בין היתר, לשאלות מיהו איש ציבור? כיצד מתבצעת ההגדרה? כיצד יש להתייחס לקרובי משפחה של איש הציבור? כיצד יש להתייחס לאיש ציבור שאינו זר, לעומת איש ציבור זר? וכיצד מתייחסים לחברות בשליטתו של איש ציבור?

עפ"י קבוצת וולפסברג, נושא אנשי הציבור הוא נושא מרכזי וסיכון מוחשי עבור תאגידים פיננסיים, ויישום ההוראות לגבי אנשי ציבור וניהול מדיניות לגבי אנשי ציבור מהווים חלק בלתי נפרד מיישום גישה מבוססת סיכון במניעת הלבנת הון. קיום קשרים פיננסיים עם אנשי ציבור מציב סיכונים בפני כל תאגיד פיננסי, בשל החשש מפני שימוש לרעה בכספים ובעמדות כח עליהם חולשים אנשי ציבור מסוגים שונים. אמנם רובם של אנשי הציבור לא יהוו סיכון מוחשי מעבר לזיהוי הראשוני וסימון הלקוח כאיש ציבור, אך הזיהוי עצמו וסימון לקוחות שהם אנשי ציבור הם הסוגייה המרכזית והמהותית ביותר.

לגבי ההגדרה מיהו איש ציבור מציעה קבוצת וולפסברג לתאגידים פיננסיים לא להיצמד לרשימת תפקידים מוגדרת מראש אלא להתייחס להגדרה כרשימה פתוחה אשר במסגרתה ניתן לשקול את הגדרתו של לקוח כאיש ציבור תוך התייחסות למקרה הספציפי ובהתחשב בעמדת הכח, בסמכותו, בתפקידו ובמידת קרבתו של הלקוח לכספים ציבוריים.

בנושא אנשי ציבור שאינם תושבים זרים מציינת קבוצת וולפסברג כי סימון אנשי ציבור מקומיים מאותה מדינה בה פועל התאגיד הפיננסי הינו דבר שיש לשקול אותו, שכן במקרה של איש ציבור מקומי בעל מוניטין בעייתי, ייתכן שאין מנוס מהגדרת החשבון כחשבון איש ציבור וזאת עקב הסיכון הטמון בעבודה מול לקוח זה. כמובן, סימון לקוח מקומי כאיש ציבור צריך להתבצע בכפוף לאישור הדרגים הגבוהים ובכפוף לחוק הקיים באותה מדינה.

פורסם 2008-05-14