ב-31.03.08 פרסמה הממשלה ברשומות את הצעת החוק להגנה על עדים, התשס"ח 2008. החוק דן הקמת רשות להגנה על עדים בישראל לצורך מתן כלים למדינת ישראל ללחימה תקיפה בפשיעה ומיצוי הדין עם עבריינים.

מטרתו של החוק החדש היא ליצור מסגרת להקמת הרשות להגנה על עדים, בהתאם למתווה שנקבע בהחלטת הממשלה, ובהתאם לצרכים מבצעיים וארגוניים של הרשות. הרשות נועדה להביא להתמודדות אפקטיבית כנגד התופעה של איומים ופגיעה בשלומם של עדים, על-ידי גורמים עבריינים או שלוחיהם. הרשות תגן על העדים ובני משפחותיהם לפני המשפט, במהלכו ולאחריו.

הנושאים העיקריים המוסדרים במסגרת הצעת החוק הם:

הקמת הרשות והגדרת תפקידיה, הגדרת תפקידי עובדי הרשות, סמכויותיהם והמגבלות החלות עליהם; גיבוש תכנית הגנה עבור העד, שת"פ בין רשויות, הסכמים בינלאומיים, תיקוני חקיקה עקיפים בעניינים הנוגעים לפעילות הרשות והסדרים שונים לעניין שינוי זהות עד מוג,ן במסגרתם יוכל שופט מחוזי להורות על הנפקת זהות חדשה לעד ולמשפחתו, שינוי מראהו החיצוני והעתקת מגוריו לחו"ל במקרה הצורך.

הצעת חוק זו מתקשרת להצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7), התשס"ז 2007, אשר מכילה תיקון לסעיף 25 ושינוי ההסדר הקיים כיום. במסגרת תיקון החוק מוצע כי לאחר הגשת כתב אישום תהא ההגנה על פרטי הנאשם כפופה לאיזון בין אינטרס המדווח לאינטרס הנאשם, וזאת כאשר מדובר במקרים פרטניים בהם הדיווח או המידע שהתקבל מהמדווח הינו סובייקטיבי, ותלוי בהתרשמות אותו פקיד או משהו שנאמר לו שהעלה את החשד לפעילות בלתי רגילה, וכן במקרים בהם: "תוכן המידע אינו ניתן לקבלה בדרך אחרת, או אינו מבוסס על ניתוח של מידע אשר יכול להתקבל בדרך אחרת" (מתוך דברי ההסבר לטיוטת תיקון החוק לאיסור הלבנת הון, התשס"ז-2007).

באותם מקרים ספציפיים, בשל העובדה שכרוך בדיווח מידע סובייקטיבי, עולה החשש לפגיעה באינטרס של הנאשם להליך הוגן וחשיפת האמת בעניינו, ולכן מציעים להחיל את ההסדר הקיים לגבי מודיע משטרתי בסעיף 45 לפקודת הראיות, ולפיו ככלל תחול חזקה שחשיפת המידע תפגע באינטרס ציבורי, וככלל יתנו תעודת חיסיון, אך חזקה זו אינה חזקה מוחלטת ויינתן מקום לתקיפת החזקה הזו ולהתנגדות מצד הנאשם, כך שביהמ"ש יוכל להכריע בהתאם לכל מקרה ופרטיו, איזה אינטרס גובר והאם יש מקום להסרת החיסיון.

למעשה, ההסדר החדש קובע כי ביהמ"ש יאזן בין שני אינטרסים חשובים – מחד, אינטרס המדווח לשמירת פרטיותו ושמירת שלומו ושלמות גופו, ומנגד, אינטרס הנאשם למשפט הוגן וחשיפת האמת באישומים נגדו, שכן אם הרשעתו תלויה שהתרשמות סובייקטיבית של המדווח, זכותו להליך הוגן עשויה לגבור על זכותו של המדווח לפרטיותו- וכמובן, הכל לפי פרטי המקרה הספציפי.

להרחבה בנושא ניתן לעיין במאמר "הגנה על זהות המדווח לפי חוקי הלבנת הון - משפט משווה" (למנויים בלבד).

פורסם 2008-04-08