המסמך, אשר פורסם אתמול (02.04.08), מסכם שנה של ניתוח דיווחים על פעולות בלתי רגילות שהתקבלו ברשות מחברות הביטוח. FinCEN סיווגה את הדיווחים על מנת לזהות טיפולוגיות, מגמות ותבניות מתוך כמות הדיווחים, מיקום המדווחים, נושא הדיווח ועיסוק ומיקום המדווח, אפיון עבירות חשודות וגורמים רלוונטיים נוספים.

אוכלוסיית המחקר כללה 641 דיווחים שהתקבלו ב-FinCEN. מתוך הניתוח עולות דוגמאות אופייניות לחשד להלבנת הון, במיוחד כאשר מאחורי הפעולה לא היה הגיון כלכלי.

הדוגמאות כוללות תשלומי פוליסות ביטוח חיים או פוליסות קצבה שנתית (Annuities) חלקם במזומן וממקורות שונים, לקיחת הלוואות כנגד פוליסות כאלה, ופדיון פוליסות תוך גרימת הפסד כלכלי לבעליהן. (חלק מהפוליסות כללו החזר הפרמיה מובטח).

חלק מהדיווחים הצביעו על משיכות בסכומים גדולים בסמוך להנפקת הפוליסות.

לדברי JAMES H. FREIS, ראש רשות ה-FinCEN, מחקר זה מצביע על השימושיות הגבוהה של מכשירי הביטוח למלביני הון.

מעניין לציין כי 641 הדיווחים התקבלו בין מאי 2006 למאי 2007, וכי חובת הדיווח על פעולות בלתי רגילות בענף הביטוח בארה"ב חלה רק ממאי 2006. עד אז, דיווחו חברות הביטוח על בסיס רצונן בלבד.

בעבר פורסם מחקר נוסף של FinCEN בנושא שיטות הלבנת הון בביטוח מתוך דיווח על פעולות בלתי רגילות, אשר התבסס על דיווחים הקשורים לביטוח שהוגשו על ידי גופים אחרים, כגון בנקים ונותני שירותי מטבע (יש וגופים אלה משווקים גם הם פוליסות ביטוח חיים). מקרה מעניין אחד הוא דיווח על פעולה בלתי רגילה הקשורה למימון טרור, בה תושב חוץ ביקש לרכוש ביטוח חיים, ואחת משאלותיו היתה האם הפוליסה תקפה למקרה התאבדות המבוטח.

פורסם 2008-04-03