ארגון TRANSPARENCY INTERNATIONAL העולמי מדרג מידי שנה פירמות כלכליות המשלמות שוחד לפי חתך מדינתי.

מתוך 30 מדינות, נמצאת מדינת ישראל בחציון האחרון כאשר היא מדורגת במקום ה-19 עם ציון 6.01 (10 הוא הציון הגבוה ביותר). במקום הראשון מדורגת שוויץ ובמקום האחרון - הודו.

עמותת שבי"ל (שקיפות בינ"ל), אשר הנה הסניף הישראלי של ארגון TI העולמי, מפרסמת באתר האינטרנט שלה את עיקרי הסקר. העמותה מציינת כי מהסקר שפורסם עולה כי מצבה של ישראל "בכי רע".

לדברי דורון נבות, חוקר שחיתות וחבר ועד מנהל, קיים קשר בין מדיניות ממשלתית לבין היקף השוחד, כך שיחסי הון-שלטון "לא בריאים" שהתפתחו בארץ בשנים האחרונות לצד מיקומה של ישראל בדירוג משקפים את תפקוד הממשלות האחרונות. נבות מציין עוד כי הקהילה הבינלאומית רואה בחומרה נורמות של שוחד ומתגייסת להילחם בהן. לדבריו, ישראל עלולה להיענש אם לא תנקוט מיד צעדים למיגור השחיתות והשוחד.

בהקשר זה ראוי לציין כי מאחר והרבה ממקבלי השוחד הנם "אנשי ציבור", ישנה התייחסות מיוחדת בעולם לחשבונות בנק של אנשי ציבור אשר מקבלים סיווג של "לקוחות בסיכון גבוה" בחקיקה נגד הלבנת הון, שכן במסגרת קבלת השוחד עולה בדרך כלל גם הצורך להלבין את כספי השוחד ולהחדירם בחזרה למערכת הבנקאית.

בישראל מופיעה הגדרה זו בסעיף 21 לצו נגיד בנק ישראל בדבר הלבנת הון, הוראה 411: מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים, אלא שהגדרת "איש ציבור" בצו זה אינה חלה למעשה על איש ציבור בישראל כיוון שהגדרת איש ציבור בצו הינה "תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בחו"ל".

 פורסם 2006-10-04