על רקע פרשת העלמות המס בגרמניה דרך חשבונות בנק בליכטנשטיין, פרסמה אתמול (05.03.08) קרן המטבע העולמי (IMF) דו"ח בדיקה בן 330 עמודים העוסק בהתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור בליכטנשטיין. הדו"ח סוקר, בין היתר, את מנגנוני החקיקה, הפיקוח והדיווח בליכטנשטיין, את מידת שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות, את מדיניות הבנקים בזיהוי לקוחות, מדיניות הכר את הלקוח, ודיווח על פעולות רגילות ובלתי רגילות.

הדו"ח מציין כי 90% מהשירותים הפיננסיים-עסקיים בליכטנשטיין ניתנים ללקוחות זרים, אשר נמשכים למבנה מנגנוני הבנקאות והמס האטרקטיביים. מדיניות הבנקים, אשר מקנה ללקוחות סודיות מקסימלית וגמישות מירבית, כמו גם מנגנוני החקיקה אשר אינם תואמים במלואם לדרישות החקיקה בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, הופכים את ליכטנשטיין, לדעת קרן המטבע העולמי, למדינה אשר קיימת בה עדיין פגיעות שיכולה להוות סיכון לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור.

לדעת קרן המטבע העולמי יש לשפר ולייעל את מנגנוני הדיווח על פעולות בלתי רגילות, וכן יש להתאים את מדיניות "הכר את הלקוח" במוסדות הפיננסיים בליכטנשטיין כך שיעמדו בשורה אחת עם הסטנדרטים המקובלים כיום בעולם ובמיוחד אלו הנובעים מהדירקטיבה השלישית למניעת הלבנת הון של האיחוד האירופאי. הדו"ח מציין כי מנגנוני האכיפה והחקירה מקיפים וערוכים להתמודד עם חקירות הלבנת הון ומימון טרור, אך עם זאת לא ברור מדוע עד כה הוגשו רק שני כתבי אישום בנושא שאף אחד מהם לא הסתיים בהרשעה.

גם נושאים כגון מדיניות ניהול סיכונים, מדיניות "הכר את הלקוח" והטלת סנקציות ועיצומים, אשר יושמו כולם בליכטנשטיין, זקוקים לעיבוי או הרחבה לדעת קרן המטבע העולמי.

בנושא מימון טרור מציינת קרן המטבע כי נושא הסנקציות והקפאת נכסים של גורמים מוכרזים (ע"י האו"ם, האיחוד האירופאי ו-OFAC) מיושם בליכטנשטיין, אך החקיקה בנושא מימון טרור ובמיוחד הגדרת המושג "ארגון טרור" והגדרת עבירת מימון טרור אינן עומדות בדרישות הבינלאומיות ונדרש להרחיבן.

הדו"ח מציין כי למרות הכשלים והחוסרים אשר קיימים עדיין, ניכר כי מאז הוסרה ליכטנשטיין מרשימת ה-FATF למדינות אשר אינן משתפות פעולה בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, ננקטו צעדים משמעותיים ובוצעו התאמות במנגנוני החקיקה והאכיפה, אשר יחד עם מספר השלמות והרחבות יבטיחו כי ליכטנשטיין תעמוד בדרישות ובסטנדרטים בינלאומיים בנושא.

פורסם 2008-03-06