מחלקת המדינה של הממשל האמריקאי פרסמה בסוף השבוע האחרון (01.03.08) את הדו"ח הבינלאומי השנתי לאסטרטגית פיקוח על סמים (International Narcotics Control Strategy Report).

מידי שנה מפרסמת מחלקת המדינה את הדו"ח השנתי (INCSR) אשר סוקר כיצד מתמודדות מדינות שונות בעולם עם איום נגע הסמים וסחר בסמים, וכיצד מתמודדות המדינות השונות עם פשיעה הקשורה בסחר בסמים, כגון הלבנת הון ומימון טרור. השנה פורסם הדו"ח בשני כרכים, כאשר הראשון מתמקד בנושא הסמים עצמם - גידול, ייצור וסחר, בעוד הכרך השני, אשר מכיל כ-500 עמודים, מתמקד כולו בנושא הלבנת הון ופשיעה כלכלית. חשוב לציין כי בעבר עסק הדו"ח בהלבנת הון ובמימון טרור רק ככל שתחומים אלו היו קשורים לסחר בסמים, אולם השנה הדגישו גורמים במחלקת המדינה, הוחלט להוציא כרך נפרד אשר יעסוק בנושא הכללי של הלבנת הון, מימון טרור ופשיעה כלכלית, ולא רק בהקשר של המלחמה בסמים.

בפרק ההקדמה של הכרך השני לדו"ח מובאים נתונים כלליים לגבי מימדי הלבנת ההון בעולם. עפ"י נתונים אלו מולבנים מידי שנה ברחבי העולם בין 2.17 ל-3.61 טריליון דולר. החישוב נעשה עפ"י הערכה של 3-5 אחוז מהתמ"ג העולמי, אשר עפ"י נתוני הבנק העולמי עומד כיום על סך של 72.3 טריליון דולר. עוד בפרק ההקדמה מדגישה מחלקת המדינה כי נושא ה-Mobile Payments (תשלום באמצעי תקשורת ניידים) מסתמן כסיכון העיקרי במהלך השנים האחרונות והוא חלק ממשפחה חדשה של סיכונים אשר רשויות החקיקה והאכיפה בעולם צריכות לתת להם מענה הולם. משפחת הסיכונים הזו היא כל אותם "אמצעי תשלום חדשים", אשר כוללים, עפ"י הגדרת ה-FATF, תשלומים אלקטרוניים, תשלומים באמצעי תקשורת ניידים, כרטיסי מזומן נטענים או כרטיסי מתנה ועוד. עפ"י הדו"ח קיימות עדויות רבות לשימוש הולך וגובר בטלפונים סלולאריים לצורך העברת כספים, עד כדי כך שניתן לעקוף באמצעים אלו את מעבר הכספים דרך בנקים ודרך מכשירי כספומט, דבר המהווה סיכון ברור לביצוע הלבנת הון.

חלקו הראשון של הכרך השני לדו"ח סוקר את פעילותם הבינלאומית של גופים שונים בממשל האמריקאי במהלך שנת 2008 (רשות הסמים האמריקאית DEA, מחלקת ההגירה והמכס, ה-FBI, רשות המיסים, FINCEN ועוד), אשר מסייעים במהלך השנה לגופים מקבילים במדינות אחרות ומספקים תשתיות הדרכה ומודלים לחקיקה ומאבק בפשיעה כלכלית. כמו כן סוקר חלק זה את פעילותם של גופים בינלאומיים דוגמת ה-FATF, קבוצת EGMONT, והאו"ם אשר ממשיכים, במקביל לממשל האמריקאי, להתוות את הדרך ואת הסטנדרטים בינלאומיים בתחום.

במסגרת חלק זה מובאים תיקי החקירה הגדולים והעיקריים אשר התנהלו במהלך שנת 2007 ואשר לקחו בהם חלק רשויות שונות של הממשל האמריקאי לצד יחידות מודיעין כלכלי ורשויות אכיפה בינלאומיות. בין היתר, מוזכר בדו"ח משפטם של קרן האדמה הקדושה לרווחה ופיתוח ומנהליה, אשר הסתיים בפסילה וצפוי להיפתח מחדש במהלך 2008, וכן הוזכר התיק בענין תאגיד המזון Chiquita Brands International אשר נקנס ע"י הממשל האמריקאי בסכום של 25 מיליון דולר, לאחר שהודה כי העביר תשלומי שוחד לארגוני הטרור הקולומביאנים המוכרזים AUC ו-FARC.

חלקו השני והעיקרי של הכרך השני בדו"ח נקרא Major Money Laundering Countries ובו מובאת סקירה מקיפה של המצב הנוכחי ברוב מדינות העולם בהיבט של יישום מדיניות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, חקיקה ואכיפה. במסגרת חלק זה מפורט מצבה של כל מדינה ורמת התאימות שלה לדרישות והסטנדרטים של ה-FATF והאו"ם. לגבי ישראל, מציינים בדו"ח כי במהלך השנה האחרונה בוצעו מספר תיקוני חקיקה ובין היתר מוזכר תיקון חוק איסור הלבנת הון וצו איסור הלבנת הון החדש לתאגידים בנקאיים.

נוסף על כך, מכיל חלקו השני של הדו"ח טבלאות סיווג מדינות עפ"י קריטריונים. מחלקת המדינה מנהלת מידי שנה במסגרת דו"ח זה רשימה בה מסווגות כלל מדינות העולם עפ"י שלוש קטגוריות עיקריות: Countries/Jurisdictions of Primary Concern, Countries/Jurisdictions of Concern ו-Other Countries/Jurisdictions Monitored. בניגוד לרשימות מסווגות עפ"י מדינה אותן מנהל ארגון ה-FATF, רשימה זו אינה מסווגת עפ"י רמת החקיקה והאכיפה בבכל מדינה, אלא עפ"י מספר קריטריונים ובהם קריטריונים הקשורים בהיקף הפעילות הפיננסית בכל מדינה, היקף הסחר הפעילות הבינלאומית, מידת הפיקוח על מעברי גבול, אופיה של המערכת הבנקאית ועוד. בהתאם לסיווג זה נוכל לראות כי בקטגוריה הראשונה, Countries/Jurisdictions of Primary Concern, מופיעות לא רק קולומביה, ליכטנשטיין ואיי קיימן, אלא גם ישראל, אוסטרליה, רוב מדינות אירופה וארה"ב עצמה, וזאת לא משום שמדינות אלו אינן עושות מספיק, אלא בשל היקף הפעילות הפיננסית וכמות הכספים שעוברת מידי שנה בכל מדינה, אשר הופכים את הסיכון או הפיתוי לממשי יותר.

טבלה חשובה נוספת היא טבלת המדינות המשווה (Comparative Table) אשר מפרטת לגבי כל מדינה האם ננקטו צעדים שונים כמו חקיקה נגד סמים, חקיקה נגד הלבנת הון, חקיקה נגד מימון טרור, דיווח על פעולות בלתי רגילות, קיומו של מנגנון חילוט, תיעוד תנועות פיננסיות גדולות, חברות בועידת האו"ם, שיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים ועוד. לגבי ישראל התשובה לכלל הקריטריונים המוזכרים בטבלה היא חיובית.

חשוב לציין כי טבלה זו עשויה להיות רלוונטית ליישום צו איסור הלבנת הון החל על תאגידים בנקאיים, וזאת משום שבתוספת השניה לצו מופיעה רשימת פעולות שיכול שיראו כפעולות בלתי רגילות, ופעולה מס' 19 מגדירה: "פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים במדינות או בטריטוריות המנויות בתוספת הרביעית וכן במדינות או בטריטוריות אשר אין בהן חקיקה לענין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור לפי הנחיית המפקח על הבנקים." לענין זה, ניתן להשתמש ברשימת מחלקת המדינה האמריקאית נוסף על רשימת ארגון ה-FATF, אשר אינה מכילה היום שום מדינה ברשימת המדינות שאינן משתפות פעולה.

פורסם 2008-03-02