ארגון ה-NBPCA, ארגון מסחרי המאגד בארה"ב תאגידים בנקאיים רשתות וגופים אשר מנפיקים או מפיצים כרטיסים נטענים וכרטיסי מזומן (Prepaid Cards), פרסם בסוף השבוע האחרון (22.02.08) מסמך מקיף להנחיית גופים מסחריים ותאגידים בנקאיים בנושא מניעת הלבנת הון באמצעות כרטיסי חיוב נטענים וכרטיסי מזומן.

המסמך מנתח ומפרט מהם הסיכונים האפשריים להלבנת הון באמצעות כרטיסי חיוב טעונים ומהם הצעדים שיש לנקוט על מנת לצמצם סיכונים אלו, הן בהיבט של ציות לחוקים ולרגולציות הקיימות בארה"ב, והן בהיבט של ניהול סיכונים.

מסמך ההנחיות, אשר נקרא: "Recommended Practices for Anti-Money Laundering Compliance for U.S.-Based Prepaid Card Programs", עוסק בניתוח הסיכונים הנובעים משימוש בסוגי הכרטיסים השונים, בנהלים וכלי בקרה פנימיים שמנפיקי הכרטיסים והמפיצים שלהם צריכים לשקול ליישם, במדיניות "הכר את הלקוח", בדיווח על פעולות רגילות ובלתי רגילות, ובהדרכה.

בין היתר, מפורטים במסמך זה "נורות אדומות", מקרי מבחן וטיפולוגיות אשר עשויים להצביע על התנהלות בלתי רגילה וניצול של כרטיסים אלו למטרות הלבנת הון. כאשר מנתחים את הסיכונים השונים בהיבט גיאוגרפי למשל, ניתן להצביע על סיכון גבוה יותר לביצוע הלבנת הון בכרטיסים אשר ניתן להשתמש בהם מעבר לים, ובפרט במדינות אשר מוגדרות כמדינות בסיכון גבוה, כמו למשל מדינות שהוגדרו כמדינות מממנות טרור, וכן מדינות שהוגדרו כמקלטי מס ומדינות אשר נגועות בשחיתות ואינן מיישמות חקיקה למניעת הלבנת הון. מצד שני, כאשר מנתחים את הסיכונים השונים עפ"י סוג הלקוח ניתן למצוא סיכון גבוה יותר כאשר מדובר בלקוח שהוא עסק עתיר מזומנים, לקוח שהוא עמותה או לקוחות בעלי פעילות מעבר לים. כמו כן ניתן להצביע על סיכון גבוה יותר כאשר הרוכש הוא תושב זר או תושב ארעי.

ברשימת הנורות האדומות להלבנת הון באמצעות Prepaid Cards ניתן למצוא, בין היתר, מקרים כגון רכישת מספר כרטיסים גבוה מהרגיל באיזור גיאוגרפי מסוים בפרק זמן מסוים, רכישת מספר כרטיסים גבוה או בלתי סביר לסוג הלקוח, ע"י אותו לקוח, ביצוע מספר משיכות באותו יום במיקומים גיאוגרפיים שונים, ביצוע מספר פעולות בכרטיס במדינות שונות מעבר לים באותו יום וכן שימוש בכרטיס מסוים בימים ושעות קבועים, במיקום קבוע.

שוק ה-Prepaid Cards הוא שוק מתפתח בארה"ב, אשר לפי הערכת ארגון חברות האשראי צפוי להגיע למחזור של 180 מיליארד דולר עד סוף שנת 2008. כרטיסים אלו מהווים אופציה נוחה לשימוש ונפוצה בשוק, באמצעותה מפיצים כרטיסי פלסטיק אשר טעונים מראש בסכום כסף אותו ניתן לנצל בדרכים שונות וברשתות השונות, בהתאם לסוג הכרטיס ומגבלותיו. חלק מהכרטיסים מאפשרים משיכת מזומנים במכשירי כספומט (ATM), וחלקם אף ניתנים לשימוש במדינות מעבר לים.

השימוש בכרטיסים אלו מאפשר לגופים או חברות לשלם או להעניק מתנות גם למי שאין לו בהכרח חשבון בנק או כרטיס אשראי. נוסף על כך, ניתן להעביר במקרים מסוימים את הכרטיסים לצד ג'. נתונים אלו הופכים את השימוש בכרטיס חיוב מסוג זה לפשוט יותר ואף אנונימי במקרים מסוימים, ולפיכך קיימים בשוק זה סיכונים לא מעטים בהיבט של מניעת הלבנת הון ומימון טרור. ארגון ה-FATF זיהה את שוק ה-Prepaid Cards כאחד מאמצעי התשלום החדשים אשר יש להתייחס אליהם במסגרת יישום מדיניות מניעת הלבנת הון, וזאת במסגרת המסמך "Report On New Payment Methods", אשר פורסם באוקטובר 2006.

כיום נהוג לחלק את שוק ה-Prepaid Cards לשני סוגים עיקריים: כרטיסים במערכת סגורה (Closed Loop Prepaid Cards), וכרטיסים במערכת פתוחה (Open Loop Prepaid Cards). כרטיסים במערכת סגורה הם כרטיסים אשר נטענים מראש בסכום מסוים ואינם ניתנים לטעינה מחדש. לרוב מוגבלים כרטיסים אלו לשימוש ברשתות מסוימות ולא ניתן לעשות בהם שימוש ברשת אחרת או במדינה אחרת. בארץ ניתן לראות כרטיסים מסוג זה ברשתות השיווק השונות אשר מפיצות כרטיסי מתנה בסכומים של 100-500 שקל, אותם ניתן לרכוש עפ"י סוג הרשת או שם המותג, כמו למשל: קסטרו, סטימצקי, גולף וכד'.

כרטיסים במערכת פתוחה, לעומת זאת, הם כרטיסים אשר נטענים בסכום התחלתי וניתן לשלם באמצעותם בכל מקום בו מכבדים חיובים של חברות האשראי הגדולות דוגמת מסטרקארד, ויזה ואמריקן אקספרס. בחלק מכרטיסים אלו ניתן לעשות שימוש למשיכת מזומנים במכשירי ATM, וחלקם אף ניתנים לטעינה מחדש. בארה"ב נעשה שימוש בכרטיסים אלו לצורך תשלום משכורות, למי שאין לו חשבון בנק למשל, וכן לתשלומי קצבאות רווחה מהממשל, כרטיסי מתנה מהמעביד (אותם ניתן לטעון מידי רבעון וכד'), כרטיסי הוצאות שוטפות, כרטיסים עבור בני נוער ועוד.

פורסם 2008-02-24