בנק ישראל פרסם לאחרונה חוזר עבור תאגידים בנקאיים בנושא הוראה 411 (ניהול בנקאי תקין). עפ"י ההודעה, מתכוון המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, לפרסם את הוראה 411 ברשומות, ובכך להפוך אותה להוראה אשר בגין הפרתה ניתן יהיה להטיל עיצום כספי.

הוראה 411 מיועדת לתאגידים בנקאיים ומשלימה למעשה את חוק איסור הלבנת הון ואת צו איסור הלבנת הון המיועד לתאגידים בנקאיים. במסגרת הוראה 411 נקבע כי תאגיד בנקאי חייב להנהיג בארגון מדיניות ניהול סיכונים בכל הקשור לזיהוי לקוחות ובדיקת נאותות הלקוח, וכמו כן נקבע כי תאגידים בנקאיים חייבים לבצע בדיקה ומעקב אחר חשבונות אנשי ציבור. משמעות ההודעה החדשה היא שניתן יהיה להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים אשר לא ימלאו אחר דרישות הוראה 411, כאמור.

נוסף על הודעה זו, פורסם בחוזר תיקון צפוי לסעיף 14(ב) וסעיף 22(ב) להוראה, אשר יתוקנו בטרם פרסום ההוראה ברשומות. סעיף 14(ב) מחייב תאגיד בנקאי לנהל מערכת לאיתור פעילות בלתי רגילה בכל חשבונות לקוחותיו. עפ"י התיקון המתוכנן, ייקבע אחרי סעיף 14(ב) כי המפקח על הבנקים רשאי יהיה לפטור תאגיד ממילוי הוראות סעיף קטן ב' בהתאם לגודלו, היקף פעילותו וכד'. ייתכן שמטרת התיקון היא לאפשר למפקח על הבנקים לפטור מהחובה להתקין מערכות לאיתור פעילות בלתי רגילה בנקים מסוימים אשר ההוראה אינה רלוונטית אליהם בשל סוג פעילותם, או בנקים קטנים אשר פועלים מול לקוחות בסיכון נמוך (לקוחות מקומיים בלבד וכד'). מערכות לאיתור פעילות בלתי רגילה מהוות נטל כלכלי משמעותי לתאגידים. הוראה דומה התקבלה בחודשים האחרונים בארה"ב, בעקבות לחצם של בנקים בינוניים-קטנים וטענתם כי נאלצים להתמודד עם נטל כלכלי דומה לזה של הבנקים הגדולים, למרות שפעילותם מצומצמת יותר ובעלת סיכונים נמוכים יותר.

סעיף 22(ב) קובע כי תאגיד בנקאי לא ינהל קשרי קורספונדנט עם מוסד פיננסי שאינו מפוקח לעניין איסור הלבנת הון. עפ"י התיקון המוצע ייקבע כי המפקח על הבנקים יוסמך לפטור תאגיד בנקאי, במקרים מיוחדים, ממילוי הוראות סעיף קטן ב'.

פורסם 2007-12-23