במאי האחרון דיווחנו על משפט המתנהל בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בעניין פרשת חברת "פאשה-טק" ומנהליה. נגד מנהלי חברת פאשה-טק, סמיון בניאורשווילי וג'וני צבניה, ונגד שני נאשמים נוספים הוגשו כתבי אישום בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב בגין ביצוע 600 עבירות זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שימוש במסמכים מזויפים והלבנת הון בסכום של למעלה מ-100 מיליון ש"ח.

הנאשמים חשודים כי הבריחו סיגריות מסין לישראל ולאיחוד האירופאי וגרפו רווחים בשווי של למעלה מ-100 מיליון ש"ח, אותם הלבינו דרך חברת "פאשה-טק" בארץ ודרך חברת Livestar Trading בבלגיה. טרם הגשת כתבי האישום בארץ הורשעו בניאורשווילי וחבריו בבלגיה בביצוע עבירות הלבנת הון, חברות בארגון פשיעה, הברחת סיגריות וזיוף סימני מסחר, ועל חלקם נגזרו עונשי מאסר. עקב הרשעתם בבלגיה ניסו הנאשמים לטעון כי יש למחוק את כתב האישום נגדם בארץ עקב הליך מקביל וסיכון כפול, אך טענותיהם נדחו ע"י ביהמ"ש וכתבי האישום הועברו להמשך דיון.

ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב פרסם לפני כשבועיים החלטה נוספת בפרשה זו, בעקבות בקשה אותה הגישו הנאשמים להתיר להם עיון בדו"ח שהכינה אודותיהם הרשות לאיסור הלבנת הון ומסרה לרשויות בבלגיה. הנאשמים ניסו לטעון כי עקב הסתמכות התביעה בבלגיה על דו"ח החקירה של הרשות, קמה להם הזכות לעיין בו בשל היותו "חומר חקירה", וכי שלילת הזכות הזו פוגעת ביכולתם של הנאשמים להתגונן. הנאשמים טענו כי בעקבות אי גילוי הדו"ח אינם מסוגלים להוכיח לבית המשפט כי האישומים בארץ חופפים לאישומים בבלגיה, וכי חוק איסור הלבנת הון אינו אוסר על גילוי הדיווחים באופן מוחלט, אלא לגבי דיון בעבירות הלבנת הון בלבד.

שופט ביהמ"ש המחוזי, שאול שוחט, דחה את טענותיהם של המבקשים וציין כי סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון אוסר גילוי הדיווחים המתקבלים ברשות לאיסור הלבנת הון מאת גופים פיננסיים באופן מוחלט, שכן נקבע מפורשות בסעיף שדיווח לא יהיה קביל "בכל הליך משפטי", למעט שני חריגים שאינם חלים במקרה זה. השופט הדגיש בהחלטתו כי מטרתו של סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון היא להגן על משטר הדיווחים ולהבטיח משטר דיווחים אפקטיבי. 

עפ"י החלטת ביהמ"ש, הדו"ח אותו הכינה הרשות לאיסור הלבנת הון כלל דיווחים של גופים פיננסיים בארץ המתייחסים לחלק מהלבנת ההון אשר בוצעה בבלגיה, לכן בכל מקרה אינו רלוונטי לדיון הנוכחי, ובכל מקרה אינו דרוש להגנת הנאשמים משום שביהמ"ש כבר דן בשאלת האישומים החופפים וקבע כי אין מדובר במקרים חופפים וכי טענת הסיכון הכפול לא תעמוד. עוד מציין ביהמ"ש כי דו"ח הרשות לאיסור הלבנת הון אינו הראיה היחידה והעיקרית עליה הסתמכה התביעה בבלגיה.

ב"ש 93341/07 בניאורשווילי סמיון ואח' נ' מדינת ישראל

פורסם 2007-11-15