קבוצת משקיעים בראשות שלמה פיוטרקובסקי, מנכ"ל הבנק הבינלאומי לשעבר, פועלת בחודשים האחרונים להקמת בנק אינטרנטי חדש בארץ. היום (25.10.07) פורסם כי בנק ישראל בדק את התוכנית העסקית של הבנק אשר הוצגה בפניו ונתן אישור ראשוני לקבוצת המשקיעים להמשיך בהליכים ולפעול לגיוס הון עצמי ראשוני עבור הבנק החדש. אמנם מדובר באישור ראשוני בלבד וטרם ניתן רישיון להקמת בנק חדש, אך מבחינת קבוצת המשקיעים מדובר בהתקדמות חיובית וחשובה.

הקמת בנק חדש בארץ אשר יוגדר כבנק אינטרנטי ויפעל ברשת האינטרנט ללא סניפים וללא צורך בגיוס עשרות אלפי עובדים, עשויה להואיל ללקוחות, כיוון שהבנק נושא בעלויות נמוכות הרבה יותר מאשר בנקים במתכונת הקלאסית המוכרת לנו, אך מצד שני, בנקאות אינטרנטית נושאת עימה סיכונים ייחודיים בכל הקשור למניעת הלבנת הון, מה שעשוי להגביל את מרחב הפעולה של הבנק ולדרוש ממנו השקעה גדולה יותר ביישום מערכות למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

בשנת 2001 התייחס ארגון ה-FATF במסגרת דו"ח הטיפולוגיות השנתי לנושא הבנקאות האינטרנטית ולסיכונים הייחודיים לתחום זה בהלבנת הון ומימון טרור. עפ"י ארגון ה-FATF, יותר ויותר בנקים בעולם מציעים ללקוחותיהם שירותי בנקאות באינטרנט ברמה זו או אחרת, אולם בנק אינטרנטי, אשר עובד מול הלקוח ללא סניפים, חשוף לסיכונים גדולים הרבה יותר, בשל היעדרה של מערכת יחסים פנים מול פנים בין הלקוח לפקיד.

ארגון ה-FATF מציין שתי בעיות עיקריות בהפעלת בנק אינטרנטי, אשר עשויות להגדיל את חשיפתו לניסיונות הלבנת הון. הבעיה הראשונה והמתבקשת היא סוגיית זיהוי הלקוח, ואילו הבעיה השניה היא יישום מדיניות "הכר את הלקוח" בעבודה השוטפת מול הלקוח לאחר פתיחת החשבון. כאמור, היעדר מערכת יחסים פנים מול פנים עם הלקוח מגבירה בהכרח את הסיכון כיוון שחוקי מניעת הלבנת הון, הן בארץ והן בעולם, מסתמכים לא אחת על טביעת העין של הפקיד, לא רק למטרת הזיהוי הראשוני של הלקוח, אלא גם בדיווח על פעולות חשודות והתרשמות אישית מהלקוח לצורך איתור פעולות בלתי רגילות.

גם אם נעשה הזיהוי הראשוני פנים מול פנים כתנאי לפתיחת החשבון, נשאלת השאלה כיצד מפקח הבנק האינטרנטי מכאן ואילך על הלקוח, כשהלקוח נמצא בצד השני מאחורי מסך מחשב. למעשה, הבנק האינטרנטי אינו יכול לדעת מי באמת מבצע את הפעולה בשם הלקוח ואינו יכול לדעת מהיכן מתבצעת הפעולה, כיוון שביצוע פעולות באינטרנט מאפשר ללקוח גישה מכל מקום בעולם. בעיה זו משותפת לכל בנק המעניק שירותים באינטרנט, אך בבנק אינטרנטי הבעיה קיימת מול כל הלקוחות.

הסיכונים הייחודיים לבנקאות אינטרנטית מחייבים לדעת מומחים נקיטת צעדים כגון הגבלת מספר השירותים הניתנים באינטרנט, מעקב אחרי מיקום הלקוח (באמצעות מערכות מיחשוב אשר מאתרות את מיקום ביצוע הפעולה לפי כתובת IP), ונקיטת אמצעים מוגברים למעקב ופיקוח על תנועות פיננסיות בחשבונות מסוג זה.

השאלה הנשאלת נוכח היוזמה להקמת בנק אינטרנטי בארץ היא כיצד מיישמים לגבי בנק הפועל ללא סניפים את חוק איסור הלבנת הון ואת כללי הזיהוי והפיקוח בצו איסור הלבנת הון החל על תאגידים בנקאיים. עפ"י צו איסור הלבנת הון נדרש הבנק לזהות פנים אל פנים את הלקוח וכן להחתימו על טופס הצהרת נהנים בחשבון ולאמת את פרטיו, כפי שמופיעים בצילום תעודת הזהות, מול מרשם האוכלוסין. ס' 6 לצו דורש זיהוי פנים אל פנים של כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה במעמד פתיחת החשבון ולפני שתבוצע בו כל פעולה. עפ"י סעיף זה, זיהוי פנים אל פנים יכול שייעשה ע"י נציג הבנק או שליחו, בעל רישיון עו"ד, נציג דיפלומטי וכן נציג אחר שהמפקח על הבנקים אישר. ניתן להניח כי פתיחת חשבון בבנק האינטרנטי תחייב את הבנק לזהות את לקוחותיו בפתיחת חשבון ע"י שליחת שליח אליהם או ע"י זיהוי פנים אל פנים בסניף מרכזי.

עם זאת, עדיין נשאלת השאלה האם מדיניות "הכר את הלקוח" של הבנק אינה נפגעת, כאשר מדובר בבנק אינטרנטי. סעיף 9 לצו קובע כי התאגיד הבנקאי נדרש לדווח על פעולות אשר "נחזות בעיניו" כפעולות בלתי רגילות (מעבר לפעולות המוגדרות ככאלה בתוספת השניה). בסניף בנק רגיל הפקיד מכיר לרוב את הלקוח, את עיסוקו, את תדירות ביקוריו בבנק, את הופעתו הכללית ואת אופי פעולותיו הפיננסיות, ולכן הוא יכול להבחין בשינויים שחלו אצל הלקוח על סמך התרשמות כללית פנים אל פנים. בבנק אינטרנטי, לעומת זאת, לא קיימת ההיכרות האישית וההתרשמות הסובייקטיבית של פקיד הבנק מהלקוח, כך שניתן לומר שאיתור פעולות בלתי רגילות יכול להיות בעייתי יותר ויסתמך בעיקר על מקרים מוגדרים מראש ולאו דווקא על התרשמות סובייקטיבית.

פורסם 2007-10-25