אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר פרסם השבוע שלושה מסמכים חדשים לקראת שינויי חקיקה הצפויים להיכנס לתוקפם בקרוב לגבי מבטחים וחברות ביטוח, קופות גמל וחברות המנהלות קופות גמל ויועצים פנסיוניים, במסגרת חוק איסור הלבנת הון.

המסמכים שפורסמו הם:

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטח וסוכן ביטוח)(תיקון), התשס"ח-2007.

הצו יאחד את צו איסור הלבנת הון החל על שוק הביטוח ואת צו איסור הלבנת הון החל על שוק קופות הגמל לכדי צו אחד חדש.

טיוטת צו איסור הלבנת הון (שינוי התוספת השלישית לחוק), התשס"ח-2007.

תיקון התוספת השלישית מוסיף את היועצים הפנסיוניים והעוסקים בשיווק פנסיוני לרשימת הסקטורים עליהם חלות חובות הדיווח, הזיהוי וניהול הרישומים במסגרת פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון.

טיוטת חוזר הנוגע למדיניות וכללים להכרת מקבלי השירות כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור.

מסמך הנחיות מטעם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי, בנושא קביעת נהלים, מדיניות ודרכי התמודדות למניעת הלבנת הון ומימון טרור אצל גופים מוסדיים בשוק הביטוח וקופות הגמל.

שינויי החקיקה הצפויים נובעים מהשינויים בשוק הפיננסי בשנתיים האחרונות, ובעיקר העברת קופות הגמל מהבנקים לחברות הביטוח במסגרת רפורמת בכר. לאחר כניסתה לתוקף של רפורמת בכר נשמעה ביקורת לפיה אין מספיק פיקוח ובקרה על חברות הביטוח וקופות הגמל, אשר קיבלו לידיהן כח רב הטומן בחובו סיכונים חדשים כאשר מדובר במניעת הלבנת הון ומימון טרור. איחוד הצווים והשינויים שנעשו, כמו למשל הנמכת גובה תקרות הדיווח, נובעים לפיכך מניסיון לייעל את מדיניות מניעת הלבנת הון ומימון טרור בסקטורים אלו ולהרחיב את חובות הדיווח והזיהוי החלות עליהם.

להלן תמצית שינויי החקיקה הצפויים כפי שפורטו במסמכים הנ"ל:

1. טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטח וסוכן ביטוח)(תיקון), התשס"ח-2007:

טיוטת הצו החדש מאחדת למעשה את צו איסור הלבנת הון החל על מבטחים וסוכני ביטוח עם צו איסור הלבנת הון החל על קופות גמל וחברות המנהלות קופות גמל. עם כניסתו לתוקף של הצו המאוחד, יבוטל הצו הישן החל על קופות הגמל, ושמו של הצו החדש יהיה "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, חברות מנהלות, סוכנים ויועצים, למניעת הלבנת הון ומימון טרור)".

הצו החדש מכיל מספר שינויים מהותיים בחובות הזיהוי והדיווח שיחולו על סקטור הביטוח וקופות הגמל. להלן השינויים העיקריים שהוכנסו לטיוטת הצו החדש:

א. חובת בדיקה מול הרשימה (עפ"י חוק איסור מימון טרור התשס"ה)

פרק ג'1 בצו החדש מחיל על שוק הביטוח ושוק קופות הגמל את החובה לבדוק לגבי כל בעל פוליסה, מבוטח, עמית בקופת גמל, מיופה כח, מוטב, נהנה ובעל שליטה, האם שמו מופיע ברשימה המרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ופעילי טרור מוכרזים, שהיא למעשה אותה הרשימה שמנהל משרד הבטחון ומולה עובדים היום התאגידים הבנקאיים.

נוסף על כך נדרשים הגופים המוסדיים לבדוק מול הרשימה כל צד לפעולה של העברת או קבלת כספים בין ישראל למדינות או טריטוריות בסיכון גבוה (לפי התוספת הרביעית לצווי איסור הלבנת הון, כאשר הפעולה היא מסכום של 5,000 ₪ ומעלה.

משמעות חובת הבדיקה החדשה היא שגופים מוסדיים בתחום הביטוח וקופות הגמל יחויבו לבצע בדיקות מול רשימות שחורות, בדומה לתאגידים הבנקאיים, ולמעשה יצטרכו להשקיע ברכישת מערכות ממוחשבות לאיתור שמות וניהול רשימות שחורות, בדומה למערכות המותקנות בבנקים כיום.

ב. שינוי גובה תקרות הדיווח

רוב תקרות הדיווח שנקבעו בצו הקודם שונו, כך שתקרות הדיווח בטיוטת הצו החדש נמוכות יותר. הנמכת גובה תקרות הדיווח יגדיל משמעותית את כמות הדיווחים לרשות ולפיכך יגדיל את הנטל על הגופים המוסדיים שיצטרכו מעתה ואילך לדווח במקרים רבים יותר.

דוגמאות (סעיף 6 לחוק – דיווח על פעולות או מקרים):

* דיווח על תשלום דמי ביטוח לפי חוזה ביטוח חיים – תקרת הדיווח שונתה מ-100,000 ₪ ל-50,000 ₪.
* דיווח על קבלת תגמולי ביטוח או משיכה מחשבון קופת גמל במזומנים או בצ'ק הניתן להסבה – תקרת הדיווח שונתה מ-200,000 ₪ ל-  50,000 ₪.
* דיווח על קבלת תגמולי ביטוח או משיכה מחשבון קופת גמל בידי מוטב שאינו המבוטח ואינו מוטב קרוב - תקרת הדיווח שונתה מ-200,000 ₪ ל-  50,000 ₪.

ג. הוספת חובת דיווח בקשר להלוואה

הצו החדש מחיל חובת דיווח על כל פעולה של קבלת הלוואה במזומנים או בצ'ק שניתן להסבה בסכום השווה או נמוך מ-50,000 שקלים, וכן תחול חובת דיווח על כל פעולה הקשורה להלוואה, אשר מעלה חשד או נחזית כפעולה בלתי רגילה.

2. טיוטת חוזר הנוגע למדיניות וכללים להכרת מקבלי השירות כאמצעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור – מאת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר, ידין ענתבי.

במסגרת מסמך זה ניתנות הנחיות כלליות המדריכות כל גוף מוסדי לקבוע באמצעות הדירקטוריון נהלים ומדיניות למניעת הלבנת הון בארגון, בין היתר ע"י שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך חיפוש ברשימות שחורות, תיעוד פרטי לקוחות, מעקב אחרי לקוחות בסיכון גבוה ומעקב אחרי לקוחות שהם אנשי ציבור. הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר מדגיש במסמך זה כי קביעת מדיניות ונהלים בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור ויישום מדיניות "הכר את הלקוח" יסייעו בידי גופים מוסדיים לצמצם את הסיכון לפגיעה בשמו הטוב של המוסד ולמנוע את ניצול הארגון לצרכי הלבנת הון ומימון טרור.

המסמך מנחה את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות "הכר את הלקוח" בהתאם לסיכונים השונים בתחום הלבנת הון ומימון טרור, ותוך התייחסות לגורמי סיכון כמו רקע הלקוח, ארץ מוצאו, תחום עיסוקו, היקף פעילותו וכד'. כל גוף מוסדי נדרש לקבוע כללים ונהלים לקבלת לקוחות חדשים, כללים להגדרת דרגת הסיכון של כל לקוח, כללים למעקב אחרי לקוחות בסיכון גבוה, ועוד.

במסגרת ההנחיות הכלליות לגופים המוסדיים נקבע במסמך זה כי לקוחות שהינם תושבי חוץ או אנשי ציבור יסווגו אוטומטית כמקבלי שירות בסיכון גבוה. למעשה, קובע מסמך זה כי גם בשוק הביטוח הייעוץ הפנסיוני וקופות הגמל תהיה התייחסות ללקוחות שהם אנשי ציבור כלקוחות בסיכון גבוה, בדומה להנחיה אודות אנשי ציבור החלה על תאגידים בנקאיים במסגרת הוראה 411 של המפקח על הבנקים. משמעות ההנחיה לגבי הגופים המוסדיים הכפופים לחוזר זה הנה שיצטרכו לבדוק מול רשימות אנשי ציבור או מאגרי מידע ממוחשבים לאנשי ציבור בעולם דוגמת מאגריWorldCheck  או WorldCompliance בהם משתמשים כיום הבנקים הגדולים בארץ.

חשוב לציין כי בניגוד להוראה 411 בה מוגדר איש ציבור כתושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחו"ל, ולא איש ציבור בארץ, מוגדר איש ציבור בחוזר ההנחיות זה כך: " לעניין סעיף זה, "איש ציבור" – לרבות ראשי מדינות וערים, פוליטיקאים בכירים, שופטים בכירים, קציני צבא בכירים ופקידים בכירים במפלגות, לרבות בני זוגם, ילדיהם או תאגיד בשליטתם;"
משמעות הדבר היא שהגדרת איש ציבור לפי חוזר זה כוללת גם אנשי ציבור בארץ וגם לגביהם יתקיים מעקב ופיקוח כמקבלי שירות בסיכון גבוה.

בהמשך המסמך מנחה הממונה לקבוע בכל גוף מוסדי דרכי מעקב ובקרה אחרי חשבונות ותיקי לקוחות, דרכי זיהוי ואיתור פעולות בלתי רגילות כמתחייב בצו, קביעת הליכי קבלת החלטות בארגון מרגע איתור הסיכון ועד הדיווח, קביעת תדירות מעקבים וביצוע סקירות תקופתיות ועוד.

חוזר זה ייכנס לתוקפו ביום כניסתו לתוקף של צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, חברות מנהלות, סוכנים ויועצים, למניעת הלבנת הון ומימון טרור).

הטיוטות שפורסמו ע"י משרד האוצר הועברו למנהלי הגופים המוסדיים ותאריך היעד להעברת הערות בנושא נקבע ל-1 בדצמבר 2007.

פורסם 2007-09-20