בחודשים האחרונים עקבנו אחר השתלשלות העניינים בפרשת העברת המידע מחברת SWIFT הבלגית לממשל הפדרלי בארה"ב.

ביוני 2006 חשף עיתון הניו-יורק טיימס כי ארה"ב נהגה לקבל מידע אודות העברות פיננסיות ממערכת ה-SWIFT, המערכת הגדולה ביותר להעברות כספים בין מוסדות פיננסיים, במסגרת הסכמה חשאית בין הנהלת ה-SWIFT, היושבת בבלגיה, ובין משרד האוצר האמריקאי וה-CIA. בעקבות חשיפה זו התעוררה סערה גדולה הן באירופה והן בארה"ב. יו"ר המשרד לבטחון המולדת בארה"ב קרא לעיתונאי הניו-יורק טיימס, העורכים והמוציאים לאור "בוגדים" ותבע להעמידם לדין באשמת בגידה במולדת, כיוון שחשפו את המידע הסודי ופגעו ביכולתה של ארה"ב להילחם בטרור ומימון טרור ולהגן על עצמה. מנגד, קראו ארגוני זכויות הפרט באירופה ובארה"ב להעמיד לדין את מנהלי ה-SWIFT ונקבע ע"י גורמים רשמיים באיחוד האירופאי כי העברת המידע לארה"ב מהווה עבירה על חוקי הגנת הפרטיות החלים על מדינות האיחוד.

עקב הפרשה נוצרה מתיחות בין האיחוד האירופאי לארה"ב, אך במהלך יוני האחרון פורסם כי הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם באשר לדרך בה יועבר מידע פיננסי לרשויות הפדרליות בארה"ב לצורך חקירות בנושא טרור ומימון טרור. במקביל, נמשכו גילויי הביקורת כלפי הנהלת ה-SWIFT וכלפי ממשל בוש, אשר לדעת ארגונים להגנת זכויות הפרט מפירים את זכותם של אזרחים לפרטיות באופן שיטתי.

התביעה נגד SWIFT לא איחרה לבוא: ביוני האחרון הגישו שני לקוחות בנקים אמריקאיים, אשר השתמשו בשירותי מערכת ה-SWIFT, תביעה כנגד החברה בטענה כי חברת SWIFT הפרה את חוקי הגנת הפרטיות וחדרה לפרטיות לקוחותיה בכך שהעבירה נתונים אודות העברות פיננסיות לרשויות הממשל הפדרלי בארה"ב.

בסוף השבוע האחרון פרסם הניו יורק טיימס כי הממשל הפדרלי שוקל להתערב בתביעה שהוגשה כנגד SWIFT, וזאת באמצעות שימוש בזכותו להכריז על מקרה של "סודות מדינה". שימוש בהליך "סודות מדינה" הוא זכות השמורה לממשל, באמצעותה יכול הממשל הפדרלי לעצור או למחוק הליך משפטי מטעמי הגנה על בטחון המולדת, אם מעורב בו מידע שהוא בגדר סודות מדינה. הניו יורק טיימס מציין כי הממשל הפדרלי השתמש בהליך זה 39 פעמים במהלך כהונתו הנוכחית של הנשיא בוש, לעומת 59 פעמים בלבד בהם נעשה שימוש בהליך ב-24 השנים שקדמו לממשל בוש.

התביעה כנגד חברת SWIFT מחד, והשימוש הגובר מצד ממשל בוש בנימוקים של הגנה על בטחון המולדת מאידך מדגימים את המתח הגובר בשנים האחרונות בין חוקי ההגנה על פרטיות והגנה על זכויות האזרח לבין המלחמה בטרור וחוקי מניעת הלבנת הון ומימון טרור. מאז אירועי ה-11 בספטמבר נטו ממשלות המערב להכשיר אמצעים לטובת המלחמה בטרור, ולעיתים אף תוך כדי נגיסה בזכויות הפרט. הדבר בולט יותר בארה"ב ופחות באירופה, שם נשמר האיזון בצורה ברורה יותר, אך לעיתים על חשבון היעילות במלחמה נגד טרור ומימון טרור.

פורסם 2007-09-09