אתר YNET מפרסם היום (02.09.07) כי משטרת ישראל סיימה את חקירתה בענין שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, והחליטה להמליץ על העמדתו לדין בגין עבירות הפרת אמונים, מרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מנהל, עבירות הלבנת הון ועבירות נוספות. משטרת ישראל ניהלה בחודשים האחרונים חקירה כנגד הירשזון וכנגד מעורבים נוספים בפרשה, וביניהם בנו של שר האוצר לשעבר, עופר הירשזון, בחשד למעילות והעברות כספים חשודות שהתרחשו דרך הסתדרות העובדים הלאומית, בזמן שהירשזון עמד בראשה, ובכספי עמותות נוספות וביניהן עמותת ניל"י ומצעד החיים.  עפ"י החשד השתמש הירשזון בחשבונות העמותות כצינור להעברת כספים, וכן לא דיווח על מעילה גדולה בהסתדרות הלאומית, אשר כספיה הגיעו לכיסוי חובות הימורים של בכיר אחר בה ולטובת קמפיין פוליטי של הירשזון עצמו.

אם יוגשו כתבי אישום נגד הירזון ונגד בנו, תהיה זו דוגמא נוספת לסיכון הקיים בחשבונות אנשי ציבור והקשר ההדוק בין חשבונות בסיכון גבוה להלבנת הון.

הסיכונים בחשבונות אנשי ציבור

עקב ריבוי פרשות השחיתות בהן הועברו כספים ציבוריים וכספי שוחד לחשבונם של אנשי ציבור ומקורביהם, הותקנו בחקיקות והתקנות הבינלאומיות והישראליות בנושא הלבנת הון סעיפים המגדירים היות הלקוחות של מוסד פיננסי אנשי ציבור במדינה זרה (Politically Exposed Persons - PEPs) כאחד מהקריטריונים הנהוגים לזיהוי לקוחות בסיכון גבוה. אנשי ציבור נחשבים לנושאי משרות כגון: ראשי מדינות וערים, פוליטיקאים בכירים, שופטים בכירים, קציני צבא בכירים, ופקידים בכירים במפלגות, לרבות בני משפחתם המיידיים, תאגיד בשליטתם ואנשי עסקים הקשורים עימם. לגבי אנשים אלה נדרש משנה זהירות באשר לאופי ולמקור הכספים העוברים בחשבונותיהם, במיוחד אם הם מגיעים ממדינות שבהן רמת השחיתות הממשלתית גבוהה.

אנשי ציבור מהווים לקוחות בסיכון עקב קרבתם התכופה לסכומי כסף ציבורי גדולים. הדרישה לזהות אנשי ציבור נובעת בעיקר מניסיון, כתוצאה ממקרים של שחיתות ציבורית ופוליטית. מוסד פיננסי מסתכן בנזק תדמיתי ומשפטי אם הוא בא במגע עם הון שמקורו בשחיתות, או אם הון כזה מולבן דרכו. קיימים מקרי שחיתות ציבורית לא מעטים בקרב אנשים בעמדות כוח, שבהן אנשים אלה צברו הון על ידי שוד הקופה הציבורית, תוך הטיית כספי סיוע בינלאומיים, הפקת רווחים מהפרטת חברות ממשלתיות ולקיחת שוחד (המוגדר לפעמים כעמלה או כדמי ייעוץ) עבור הסדרת אינטרסים, קבלת החלטות, חוזים ומינויים. הרווחים המופקים משחיתויות אלה מופנים, בדרך כלל, אל מדינות זרות, ומוסתרים באמצעות חברות, נאמנויות או שמות בני משפחה ומקורבים. דבר זה מקשה, כמובן, על הקישור בין הכסף לאישיות הציבורית (במיוחד כאשר נעשה שימוש באנשי קש מקרב המשפחה או מקורבים אחרים).

זיהוי אנשי ציבור אינו משימה קלה, ולא כל שכן זיהוי אנשים ותאגידים הקשורים אליהם. בעת בדיקת הנאותות של הלקוח (Customer Due Diligence), על המוסדות פיננסיים לברר האם אותו לקוח הוא אישיות ציבורית או בקשר עם אישיות ציבורית.

מלבד הנתונים המדווחים על ידי בעל החשבון לגבי הישויות הקשורות לחשבון, על הבנק לבדוק את הלקוח גם מול מאגרי נתונים ציבוריים ואחרים. כיום קיימות חברות המוכרות שירותי בדיקה כנ"ל, החל מרכישת מאגרי מידע על אנשי ציבור וכלה באפשרות לבצע חיפוש Online מול מאגרים אלה באתר אינטרנט. מאגרי מידע אלה כוללים פרטים של אנשים הקשורים לאישיות הציבורית ופרטים אישיים עליה (כגון תאריך לידה, שמות נוספים, שם נעורים, תמונות וכו'). כיום נמצאים במאגרי החברות פרטים של יותר מ-800,000 אישי ציבור מכ-250 מדינות.

לשם הדוגמא, שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, רשום במאגר חברת WORLD COMPLIANCE , ובין הפרטים המופיעים בפרופיל שלו ניתן למצוא את הפרסומים בעיתונות אודות החקירה המתנהלת נגדו.

חקיקת הלבנת הון בישראל בנושא זיהוי אנשי ציבור

חובת זיהוי ואימות פרטי לקוחות מעוגנת הן בחוק איסור הלבנת הון והן בצווי איסור הלבנת הון למגזרים השונים. החובה כוללת את זיהוי הלקוח מתוך מסמכים ואת אימות פרטי הזיהוי במידת האפשר) מול נתונים בארגון ואצל גופים חיצונים.
בדיקת נאותות הלקוח, הנובעת מעיקרה מהיבט הסיכון לו נחשף המוסד הפיננסי, אינה מעוגנת בחקיקת המשנה של חוק איסור הלבנת הון, אלא קיימת כחלק מהוראות בנק ישראל - ניהול בנקאי תקין, ומרוכזת בהוראה 411 - " מניעת הלבנת הון, זיהוי לקוחות וניהול רישומים".
הסעיף בנושא לקוחות החשופים מבחינה ציבורית הוא סעיף 21 הוראה 411, ולהלן נוסחו:
"21. (א) בפתיחת חשבון ללקוח חדש יבדוק תאגיד בנקאי האם הלקוח הוא איש ציבור.
 (ב) תאגיד בנקאי ינקוט באמצעים לבירור מקור הכספים שעתידים להיות מופקדים בחשבון, טרם פתיחת חשבון לאיש ציבור.
 (ג) ההחלטה לפתוח חשבון לאיש ציבור תתקבל על ידי מנהל בכיר.
 (ד) חשבון של לקוח שהוא איש ציבור יוגדר כחשבון של לקוח בסיכון גבוה.

לעניין סעיף זה, "איש ציבור" - תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר בחו"ל, כגון: ראשי מדינות וערים, פוליטיקאים בכירים, שופטים בכירים, קציני צבא בכירים, ופקידים בכירים במפלגות, לרבות בני זוגם או תאגיד בשליטתם".

סעיף מגדיר אנשי ציבור מחו"ל בלבד ואינו חל על אנשי ציבור מהארץ, וכן אינו מכליל בני משפחה מיידיים נוספים מלבד בני הזוג של איש הציבור.

פורסם 2007-09-02