בהמשך לידיעה שפרסמנו לפני יומיים אודות תפיסתו של ח"כ אמסלם במסלול הירוק בנתב"ג, אנו מעדכנים כעת כי עפ"י דיווחים בעיתונות נפתחת בימים אלו נגד חבר הכנסת אמסלם חקירה בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון.

כאמור, אמסלם נתפס בתחילת השבוע במסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 40 אלף דולר במזומן וכן צ'קים בגובה 130 אלף יורו, שהיו ככל הנראה "צ'קים מחוללים" (חסרי ערך כספי, בעלי ערך כמסמך ראייתי בלבד). למרות כמות המזומנים שברשותו, אמסלם בחר לעבור במסלול הירוק, הפטור מדיווח, ולא במסלול האדום בו היה אמור לעבור בהתחשב בסכומים שנקבעו לדיווח בחוק.

מהי חובת הדיווח בכניסה ויציאה מהארץ עפ"י חוק איסור הלבנת הון?

חוק איסור הלבנת הון מחיל חובות דיווח בכניסה וביציאה מהארץ על מי שנושא עמו מזומנים בסכום מסוים כפי שנקבע בחוק.

עפ"י סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מי שנכנס לארץ וברשותו מעל ל-80 אלף שקל במזומן או בהמחאות נוסעים, חייב בדיווח.

כאשר מדובר בכניסה או יציאה דרך נתב"ג, קיימת בנמל התעופה חלוקה של דרכי הגישה לפי מסלולים לנוחות השבים והיוצאים: המסלול הירוק בנתב"ג מיועד למי שאין לו על מה לדווח ואילו המסלול האדום מיועד למי שצריך לדווח ושם נדרש המדווח לגשת לפקיד המכס ולמלא טופס כאמור בהנחיות המכס (ראה הנחיות המכס). הכניסה למסלולים השונים בנתב"ג מסומנת ויש בה שילוט מתאים והסברים לעוברים ולשבים.

כאשר נכנס אדם למסלול הירוק, הוא נחשב כמי שמצהיר שאין לו על מה לדווח, כך שאם נתפס וברשותו סכומים החייבים בדיווח, הוא עובר למעשה עבירה פלילית. החוק קובע בתקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א - ‎2001, בסעיף 2 (ב), כי מי שעובר במסלול הירוק כשעמו כספים, כמוהו כמי שלא דיווח על הכספים.

מה קובע החוק למי שעובר על חובת הדיווח?

החוק לאיסור הלבנת הון קובע שני מסלולי ענישה למי שעובר על חובת הדיווח – ענישה פלילית וענישה מנהלית.

סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע כי המפר חובת דיווח (כאמור בסעיף 9), דינו מאסר לשישה חודשים, או קנס הקבוע בסכום הקבוע בחוק העונשין או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

כאשר נתפס אדם עם סכומי מזומנים עליהם לא דיווח, מוסמך פקיד המכס לחלט את הכספים מיידית עד שיוחלט אם יוגש כתב אישום פלילי או עיצום כספי. כך נעשה גם במקרה של ח"כ אמסלם.

מכאן ואילך, יכולה להתפתח החקירה לכדי כתב אישום פלילי עם עונש מאסר וקנס כספי עפ"י סעיף 10 או סעיף 3(ב) לחוק, או שיינקטו נגדו אמצעים מנהליים בדרך של הטלת עיצום כספי ע"י ועדת העיצומים לפי סעיף 15.

גובה העיצום הכספי בהליך מנהלי יכול להגיע עד פי חמישה מהסכום שלא דווח.  במקרה של אמסלם מאחר ונכנס לארץ עם 40 אלף דולר, שהם כ- 166 אלף ₪, הרי שהיה צריך לדווח על 86 אלף ₪ מעל תקרת הדיווח ולכן צפוי לקנס עד פי חמישה מסכום זה.

עפ"י פסיקה קודמת בנושא, ההחלטה אם לנקוט בהליך פלילי או מנהלי נתונה לרשויות ובדרך כלל, אם נוקטים בהליך של עיצום כספי מנהלי, שהוא ההליך הקל יותר, ללא עבירה פלילית בצדו, הרי שביהמ"ש לא מתערב בדרך כלל בסכומי הקנסות, וקיימות לועדת העיצומים תקנות בנושא המכילות שיקולים שונים בבואם להטיל את הקנס (חומרת העבירה, מידת הידיעה, עבירה חוזרת, עבירה ראשונה וכד').

ראה פסיקה בנושא:

ו"ע 000696/05, עזאלדין ג'ראמנה נ' מדינת ישראל, אגף מכס ומע"מ

ו"ע 000127/05, מאהר אניס דניאל נ' יגאל סער - גובה המכס ומע"מ

פ' 343/04, מדינת ישראל נ' אהרון אייל (ירון) כהן ואח'

פורסם 2007-06-14