מכון באזל לממשל פרסם אתמול (10.06.13) את הגרסה המעודכנת השנתית לאינדקס מניעת הלבנת הון ובו דירוג 149 מדינות בעולם עפ"י דרגת סיכון. האינדקס פורסם לראשונה בשנת 2012 וכעת מתפרסמת גרסה מעודכנת שלו נכון לשנת 2013.

האינדקס מדרג מדינות בציון בין 0 ל-10 ובדרגת סיכון נמוכה, בינונית או גבוהה, כאשר הציון הסופי והדירוג מייצג את מידת הסיכון להלבנת הון באותה מדינה ורמת החשיפה של המערכת הפיננסית והמשפטית במדינה לסיכוני הלבנת הון. בדברי ההסבר לאינדקס מדגיש המכון כי אין הכוונה שבמדינה שדורגה בסיכון גבוה יש יותר מקרים של הלבנת הון ושחיתות, אלא הכוונה היא שאותה מדינה חשופה ופגיעה יותר להלבנת הון עפ"י הקריטריונים שנבחנו.

במהלך שנת 2013 נוספו לאינדקס מספר מדינות שלא דורגו בשנה שעברה, כגון: אפגניסטן, עיראק, לאוס, נפאל ומוזמביק, וכן הוסרו מהאינדקס מספר מדינות עקב היעדר מידע מספיק. המדינות שהוסרו הן: באהמאס, בלארוס, בליז, איי קומורו, סמואה, סוריה וטוניסיה.

עפ"י הדירוג הנוכחי אפגניסטן היא המדינה שדורגה במקום הראשון כמדינה בעלת הסיכון הגבוה ביותר (ציון 8.55) ואחריה איראן (ציון 8.48), זאת בניגוד לשנה שעברה אז דורגה איראן בסיכון הגבוה ביותר ואפגניסטן לא הופיעה בדירוג כלל (עקב חוסר מידע). מדינות נוספות שדורגו בעשרת המקומות הראשונים כמדינות בסיכון הגבוה ביותר הן: קמבודיה, טג'יקיסטן, עיראק, גינאה-ביסאו, האיטי, מאלי, סווזילנד, ומוזמביק.

ישראל מדורגת גם השנה במקום ה-112 (סיכון בינוני) עם ציון 5.06. ארה"ב מדורגת במקום ה-102, רוסיה במקום ה-82 ובריטניה במקום ה-119.

חמשת המדינות אשר דורגו במקום הנמוך ביותר ובעלות הסיכון הנמוך ביותר הן נורבגיה, סלובניה, אסטוניה, פינלנד ושבדיה.

בחוברת ההסבר לאינדקס מציין מכון באזל כי דירוג מדינות כמו קפריסין (מקום 114), קולומביה (מקום 128), סינגפור (מקום 117) ובריטניה במקום נמוך יחסית עשוי להיראות מפתיע למדי מאחר שמדובר במדינות אשר נתפשות כמרכזים פיננסיים בולטים או כמקלטי מס, אך למעשה במקרים אלו דוחות ה-FATF (ה-Mutual Evaluation Reports), להם ניתן משקל נכבד בשקלול, השפיעו לטובה על דירוגן של מדינות אלו.

כמו כן, מפרט מכון באזל בחוברת ההסבר לאינדקס מהי המתודולוגיה לעריכת האינדקס ומהי השיטה לשכלול הדירוג. עפ"י מכון באזל בוצע השקלול עפ"י הקריטריונים העיקריים הבאים: סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכוני שחיתות, סטנדרטים ושקיפות המערכת הפיננסית, אחריות ושקיפות ציבורית וסיכונים פוליטיים ומשפטיים.
בכל קטגוריה ביצע מכון באזל איסוף מידע מגורמים שלישיים אמינים וניתוחו לצורך שכלול עפ"י נוסחה אשר נותנת לכל סיכון משקל מסוים באחוזים מתוך השקלול הכללי.

הגופים והרשויות מהם נאסף המידע הם גופים בינלאומיים כגון ארגון ה-FATF בנושא הלבנת הון ו-TI בנושא שחיתות, וכן גופים מקומיים בכל מדינה כגון לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, רשויות ממשל ורשויות במערכות הפיננסיות.

השקלול שניתן לסיכונים השונים בדירוגה של כל מדינה מפורט התרשים הבא: