ביום רביעי האחרון (22.5.13) התקיים כנס אמנט הרביעי למניעת הלבנת הון ומימון טרור בשיתוף PwC Israel. הכנס התקיים במרכז הכנסים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל והשתתפו בו כ-200 איש מהמוסדות הפיננסיים המובילים בישראל לרבות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, מנהלי תיקים וקופות גמל, נותני שירותי מטבע, ועוד.

בפתיחת הכנס נשאו דברים יאיר דגן, מנכ"ל אמנט, ואייל בן-אבי, ראש מחלקת ניהול סיכונים ב-PwC Israel.

בהרצאה הפותחת הציג ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, חידושי חקיקה ועדכונים בנושא מניעת הלבנת הון בישראל. ההרצאה התמקדה, בין היתר, בממצאי דו"ח Moneyval מהסבב הרביעי של ביקורת Moneyval בארץ, דו"ח אשר יאומץ במליאת Moneyval בחודשים הקרובים. לנדס הדגיש שישראל אינה עומדת עדיין בדרישות הבינלאומיות בנושא מניעת הלבנת הון עקב אי החלת משטר מניעת הלבנת הון על יהלומנים ונתני שירותים עסקיים (רו"ח, עו"ד), וכי מדובר בנושאים אשר נמצאים בשלבי חקיקה והרשות פעולת ליישומם.

כמו כן, נתן לנדס סקירה של עדכוני חקיקה שאושרו כבר כגון תיקון צווי איסור הלבנת הון ותיקונים שונים בהכרזות על גורמי טרור, וכן ניתנה סקירה של עדכוני חקיקה שעומדים על הפרק במסגרת תיקון 10 לחוק איסור הלבנת הון ותיקונים נוספים, אשר במסגרתם יוסר חריג "עולה חדש" בהצהרות על כספים במעברי גבול (נושא שהופיע בדו"ח Moneyval גם כן), ויוספו מספר עבירות מס עם יסוד נפשי כעבירות מקור לחוק איסור הלבנת הון.

נוסף על כך, ציין לנדס את עדכון המלצות ה-FATF  ואת שינוי הגדרת PEP  (איש ציבור) בהתאם למגמה הגוברת לחפש את האנשים שמאחורי ההכרזות, ולבדוק לא רק את אנשי הציבור עצמם אלא את המעגלים הקרובים אליהם, בני משפחה ושותפים עסקיים, שהם, לדברי לנדס, אלו שמבצעים את הפעולות והעברות הכספים ולא אנשי הציבור עצמם.
כמו כן, דיבר לנדס על הכוונה לתקן את חוק מפעל הפיס במטרה להילחם בתופעת רכישת כרטיסי הגרלה ע"י מלביני הון, כך שלמעשה יוטלו חובות זיהוי ברכישת כרטיסי הגרלה. 

בהרצאה השנייה בכנס, דיבר מנכ"ל אמנט, יאיר דגן, על נושא אכיפה נגד בנקים בארה"ב בכלל ועל מקרה HSBC  בפרט. דגן ציין את המגמה הגוברת בארה"ב ללכת לקראת הטלת אחריות אישית על בעלי תפקידים במוסדות פיננסיים ואף הציג קטע מדברי סנאטורית בארה"ב אשר מציינת בפני הסנאט האמריקאי כי לא ייתכן שסוחרי סמים הולכים לכלא בעוד בנקאים שסייעו ביודעין להלבנת כספי קרטלי הסמים הולכים לישון במיטתם כרגיל.

כמו כן, ציין דגן כי הבנק הבא אשר צפוי לספוג בנק הוא JPMorgan, אשר נחקר כרגע בקשריו לפרשת Madoff, ובין היתר בודקים מדוע לא סומן Madoff ע"י הבנק כלקוח בסיכון גבוה, למרות שחשבונו הראה תשואות גדולות ובלתי סבירות.

נושא נוסף אשר נידון בהרצאה הוא נושא מדינות בסיכון. דגן הצביע על הבעייתיות הקיימת היום בהגדרת מדינות בסיכון ובחן כמקרה לדוגמא את מקרה קפריסין, אשר ציוניה בביקורות ובסקרים שבוצעו עי גופים בינלאומיים בשנים האחרונות היו גבוהים וטובים ולא חזו את נפילתה הכלכלית, וזאת למרות שכעת צצות ראיות לכך שבקפריסין ישנם חשבונות רבים במבנים מורכבים של בעלות ונהנים ויש אחוז נמוך יחסית של דיווחים בלתי רגילים.

בחלקה האחרון של ההרצאה התמקד דגן בנושא המטבע הוירטואלי Bitcoin, כיצד פועל, כיצד נוצר, האם נחשב ל"מטבע" ומהן הסוגיות המשפטיות והפננסיות לגבי מטבע או שירות זה.

בהרצאה השלישית בכנס, הרצה מר אבי ג'וריש (Avi Jorisch), בכיר לשעבר במשרד האוצר האמריקאי, על משטרי הסנקציות ומוסדות פיננסיים, וכן הציג כלי אינטרנטי לבדיקת קשרים בין בנקים קורספונדנטים בעולם, בהתאם למגמת "Know Your Customer's Customer".

בהרצאה הרביעית בכנס, הרצה ירון חזן מ-PwC Israel על תוכנית ארגונית למניעת הלבנת הון ועל מדיניות ארגונית ו"הכר את הלקוח" לעומק. חזן ציין אף הוא את המגמה לאכיפה אישית ואחריות אישית, וכן ציין כי בעתיד נראה יותר ויותר מקרים בהם מוסדות פיננסיים מבקשים מידע בנושא מניעת הלבנת הון מגופים מסחריים ועסקיים דוגמת חברת קוקה קולה.

חזן הדגיש בנושא הכר את הלקוח כי השאלה הכי חשובה היא מה נעשה עם המידע לאחר קבלתו בארגון – וכיצד משתמשים במידע מהלקוח לצורך ניהול סיכונים. עוד הדגיש חזן כי הנושא של "הכר את הלקוח" מחייב לא רק שאלון בפתיחת חשבון אלא חקירה אקטיבית מצד המוסד הפיננסי במסגרתה יש להכיר את הלקוח ואת לקוחותיו גם כן..
נוסף על כך, התמקד חזן בהרצאתו גם בסוגיית הנהנה הסופי המוחלט, ואת חובתו של המוסד הפיננסי לחקור לעומק וחשוף את כל שרשרת הבעלים והנהנים לגבי לקוחותיו.

עוד בהרצאה זו, שיתף חזן גם מניסיונו בפרויקט HSBC בארה"ב, שם השתתף במסגרת פעילות HSBC  לתיקון הליקויים לאחר הטלת הקנסות עליה, במערך שהוקם לצורך בנייה מחדש של מסד הנתונים לגבי הלקוחות ו"הכר את הלקוח".

בהרצאה האחרונה בכנס דיברה עו"ד גליה שגיא, מנכ"לית שקיפות בינלאומית ישראל, על נושא השוחד והשחיתות ועל הטמעת תוכנית ארגונית למלחמה בשוחד ושחיתות. שגיא ציינה כי ישראל, המדורגת מקום 39 בעולם עם ציון 60 במדד השחיתות והשוחד, מדרדרת למעשה יחסית למדינות אחרות, משום שכמדינה ישראל עושה פחות לעומת מדינות אחרות שהחלו לפעול יותר ויותר. כמו כן, מציינת שגיא כי ישראל נמצאת בדרגת אכיפה נמוכה ("ללא אכיפה כלל") וזאת עקב כך שמספר החקירות וכתבי האישום בנושא שוחד ושחיתות עומד על אפס.

בסופו של הכנס התקיים פאנל מומחים בהנחייתו של ירון חזן. בפאנל השתתפו חגי מזרחי, מרשות המיסים, עו"ד אלה רובינק, לשעבר ראש פרקליטות ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד אורי גולדמן והד"ר אמיר בכר, קצין ציות ראשי והממונה על אכיפה בניירות ערך בבנק הפועלים.
במסגרת הפאנל הוצגו בפני המשתתפים שאלות שונות ע"י ירון חזן, בהתאם למומחיותו של כל משתתף. חגי מזרחי דיבר על פעילות האכיפה של רשות המיסים, ועו"ד אורי גולדמן דיבר על נושא המטבע הוירטואלי Bitcoin והסוגיות המשפטיות סביבו, בהיותו עו"ד המייצג לקוחות אשר מבקשים לפעול באמצעות מטבע זה בארץ.

עו"ד אלה רובינק נתבקשה לדבר על סוגיית הטלת אחריות פלילית על עובדי בנק בארץ ועל שאלת הפרשנות לאמת המידה לדיווח – האם אמת מידה סובייקטיבית או אובייקטיבית, בעד ונגד לאור הפסיקה בארץ.

הד"ר אמיר בכר דיבר בפאנל על הקשר בין המוסד הפיננסי לרגולטור, וציין כי בהתאם להיותנו מדינה קטנה, היחסים עם הרגולטור הם יחסיים טובים ואינטימיים. בכר ציין כי אחד הדברים החסרים לבנקים בעבודתם מול הרגולטור הוא התייחסות למקרים קונקרטיים מורכבים, שכן קצין הציות נמצא לעיתים במצב מורכב בו האחריות עליו כבדה ועליו להחליט במקרים ספציפיים שאינם קלים כלל, ולשם הדוגמא ישנם מנגנונים במדינות אחרות דרכם אפשר לפנות לרגולטור במקרה ספציפי ולקבל תשובה תוך 24 שעות אפילו (במקרים דחופים למשל).

בנושא הביקורות על מוסדות פיננסיים ציין בכר כי ליקויים תמיד יימצאו וכי המגמה בארה"ב היא לחפש קודם כל את "תרבות הציות" בארגון, ולראות שישנה תרבות כזו – מיהם קציני הציות, מהיכן צפים הליקויים, איזה מענה מתקבל והאם תוך זמן סביר? כל שאלות אלו חשובות יותר לדעתו של בכר מליקוי ספציפי או חוסר ספציפי במסמך זיהוי כלשהו בחשבון מסוים.

בנושא זה ציינה עו"ד אלה רובינק כי עולה הצורך לקיומו של "שולחן עגול" בין הבנקים למשטרת ישראל, בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון. רעיון זה יסייע לגופים השונים לשתף פעולה ולגבש קווי פעולה משותפים לפתרון בעיות.

  

אייל בן אבי 

יאיר דגן

Avi Jorisch

מר ירון חזן

עו"ד גליה שגיא

פאנל

יעל גרוסמן, יאיר דגן, אורי גולדמן

אבי ג'וריש, יאיר דגן

אלה רובינק, יאיר דגן

פורסם 2013-05-26