עפ"י פרסומים אחרונים, נראה כי ישראל עשויה להצטרף לארגון ה-OECD כבר בעתיד הקרוב. ארגון ה-OECD הוא ארגון לשת"פ כלכלי ולפיתוח של 30 המדינות המפותחות בעולם. ה-OECD הוא גם זה אשר מארח את משרדי ה-FATF במקום מושבו ומעניק להם שירותי אדמיניסטרציה. הצטרפות לשורות ה-OECD מהווה חותמת איכות חשובה אשר תשפיע לטובה על התעשיה הישראלית ועל שוק ההון. ועדת השרים של ה-OECD צפויה להתכנס במהלך מאי על מנת להחליט על הרחבת מספר המדינות החברות, ולאחר מכן בהמשך השנה, צפויה הועדה להחליט מיהן המדינות שיצורפו. נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר ציין בפני הכנסת כי: "חברות ישראל בארגון ה-OECD תהיה שלב חשוב בתהליך השילוב של המשק הישראלי בכלכלה העולמית, בתור משק מפותח ומודרני".

השתייכות ל-OECD תפתח אמנם דלת לישראל לשווקים חדשים, שיתופי פעולה והשקעות, אך במקביל תטיל על המדינה חובות אשר מוטלות על כל המדינות החברות, ותדרוש מישראל התאמות חקיקה וסטנדרטיצזיה, בעיקר בתחומי הלבנת הון וקניין רוחני. עד כה, נמנעו מדינות ה-OECD מלצרף את ישראל לשורות הארגון, בעיקר בשל מצבה של מדינת ישראל בכל הנוגע להגנה על קנין רוחני ומלחמה בהפרות זכויות יוצרים וזיופים, תחום אשר ישראל לוקה בו בחסר ומצוינת בהקשר אליו בדירוג די גבוה ברשימות השחורות. ממשל בוש רמז לאחרונה כי על ישראל להגביר את מאמציה במלחמה בהפרת זכויות יוצרים כחלק מצעדיה לקראת הצטרפות ל-OECD, וכי הצטרפותה תלויה בצעדים אלו.

עפ"י דו"ח של ה-OECD שפורסם לאחרונה, גורם שוק הזיופים והסחורות הפיראטיות נזק כלכלי בסך של כ-200 מיליארד דולר לשוק המסחר העולמי. דו"ח נוסף, מטעם ארגוני המסחר בארה"ב מציין כי נזקי הפרת זכויות קניין רוחני בישראל הגיעו לכ- 450 מיליון דולר. לקראת פרסום דירוג המדינות המפירות זכויות יוצרים, צופים כי ישראל תישאר ברשימה השחורה גם ב-2007, ונראה כי רק סמוך להצטרפותה ל-OECD ישתנו פני הדברים.

העובדה ששוק הסחורות המזויפות והפרת זכויות הקניין בארץ מגלגלים מאות מיליוני דולרים מידי שנה מדאיגה לא רק בשל מאמציה של ישראל להצטרף ל-OECD, אלא גם גם בהיבט של מלחמה בהלבנת הון. עבירות על חוקי קניין רוחני בארץ הן עבירות מקור עפ"י החוק לאיסור הלבנת הון, וברור לכל כי במקום בו מתרחשת הפרת זכויות יוצרים, מופקים רווחים בלתי חוקיים ולפיכך צפויה להתרחש גם הלבנת הון. מכך נובע, כי המלחמה בהפרות זכויות יוצרים בארץ הנה חלק בלתי נפרד מהמלחמה בהלבנת הון.

שוק הזיופים בארץ מתחלק בעיקר בין זיופי תוכנה, זיופי מוסיקה וסרטים (מולטימדיה) וזיוף מותגים בהנעלה והלבשה. הנזק מזיופי תוכנה בישראל עמד ב-2006 על 32 מיליון דולר, כששיעור התוכנות המזויפות היה 32% מהשוק הכללי. הנזק מזיופי המוסיקה עמד ב-2006 על 45 מיליון דולר, כאשר שיעור הזיופים מהווה 50% מהשוק הכללי. שוק זיופי המולטימדיה מהווה סיכון נוסף בשל העובדה שרוב הדיסקים המזויפים מגיעים מהשטחים וקיימת אפשרות סבירה שתעשיה זו משמשת גם למימון טרור בשטחים. בשבוע שעבר פורסם, כי מפעל די.סי.די מאזור התעשיה בתפן ומנהליו, הואשמו בעבירות על חוק זכויות יוצרים בגין ייצור למעלה מחצי מיליון דיסקים מזויפים. המפעל אולץ לשלם 6.2 מיליון ש"ח ל-19 חברות תקליטים בינלאומיות.

מאחר ושוק הזיופים בארץ חולש על נתח נכבד מכלל התעשיה, ניתן לומר כי עבור הבנקים, אשר מחויבים במדיניות "דע את הלקוח", ומנסים להימנע ככל יכולתם מהיקשרות עם פרשיות הלבנת הון, עשויים עסקים מהתעשיות המוזכרות לעיל להוות עסקים בסיכון גבוה לפעילות מפירה זכויות יוצרים ולהלבנת הון.

פורסם 2007-05-10