הבנק העולמי והמשרד לטיפול בנושאי פשיעה וסמים באו"ם (UNODC) פרסמו דו"ח חדש במסגרת היוזמה להשבת נכסים גנובים למדינות (Stolen Asset Recovery - STAR), אשר מטרתה ליצור מנגנונים להשבת נכסים שנגנבו מהמדינה גם במקרים בהם לא הושגה הרשעה. הדו"ח בודק כיצד משתמשים גורמי שחיתות במבנים משפטיים (Legal Structures) לצורך הסתרת כספים שנגנבו ומהן ההמלצות לפעולה במקרים אלו. במסגרת נושא עוסק הדו"ח, בין היתר בשאלות הנוגעות למבנים משפטיים דוגמת בעלי שליטה, נהנים ומוטבים, חברות קש, חברות למתן שירותים עבור חברות, נאמנויות ושותפויות.  

פרק 2 לדו"ח עוסק בהגדרת נהנים ובעלי שליטה מאז ועד היום בעולם. הפרק בוחן את מקור ההגדרה ואת הבעיותיות ביישום ההגדרה בעבודתם השוטפת של מוסדות פיננסיים. עפ"י הממצאים בנושא זה, כמעט בלתי אפשרי להיצמד להגדרה משפטית חד משמעית כאשר באים לקבוע מיהו בעל שליטה ו/או נהנה, ההגדרה מושפעת במקרים רבים מההקשר, מהמבנה המשפטי ומאופיו הייחודי של כל לקוח, שכן במציאות לרוב ייתקלו מוסדות פיננסיים במקרים שאינם חד משמעיים ובמבנים מורכבים של חברות ובעלויות.

בסוף הפרק מובאות המלצות הבנק העולמי וה-UNODC לנושא הגדרת בעלי שליטה ונהנים. עפ"י המלצות אלו, מדינות חייבות לפעול לכך כי ללא קשר לשאלה מהי הגדרת נהנה או בעל שליטה בכל מדינה, הדרישה חייבת להיות שנהנה או בעל שליטה הם תמיד אדם (Natural Person) ולא כל מבנה משפטי אחר. המלצה נוספת למדינות השונות היא להגדיר כלל פורמלי לקביעת זהותו של בעל שליטה או נהנה, אך במקביל לדרוש כי במקרים של סיכון גבוה הכלל היבש אינו מספיק ויש לערוך חקירה מעמיקה יותר. נוסף על כך, מומלץ כי מוסדות פיננסיים המספקים שירותים ינקטו בבדיקות נאותות רציפות ומתמשכות ולא יסתפקו במידע המופיע במאגרים ציבוריים ומידע שסופק ע"י הלקוח. במקרים בהם ישנו סיכון גבוה יותר, על המוסדות הפיננסיים לערוך בדיקות מעמיקות משלהם על מנת לאמת את דיווחי הלקוחות ועל מנת לבדוק האם ישנו נהנה או בעל שליטה אחר שלא דווח ע"י הלקוח.

בפרק 3 ו-4 לדו"ח מובא ניתוח של השימוש במבנים משפטיים שונים למטרות שחיתות, הלבנת הון והסתרת כספים גנובים. בין היתר, מתייחסים בפרקים אלו לשימוש בחברות קש, בנאמנויות ובנותני שירותים לחברות (Company Service Providers) אשר מהווים יעד לגורמי שחיתות והלבנת הון המנסים להסוות בעלות וכספים. אחת ההמלצות הבולטות בפרק זה להתמודדות עם מבנים מורכבים שהשליטה בהם אינה ברורה היא איסור שימוש במניות למוכ"ז (bearer shares) וביטול הגדרה זו. עפ"י הבנק העולמי השימוש במניות למוכ"ז נפוץ עדיין במספר מקלטי מס בעולם.

נושא מרכזי נוסף בדו"ח הוא נותני שירותים לחברות. נותני שירותים אלו הם למעשה חברות קטנות או גדולות אשר מספקות שירותי פתיחת חברה, רישום ואדמיניסטרציה של חברות. עפ"י בדיקת הבנק העולמי ופנייה למעל 100 חברות מסוג זה, במקרים רבים מסתפקים נותני שירות אלו במילוי טופס פשוט ואינם יודעים עבור מי הם פועלים ועבור מי הם מקימים חברה. נוסף על כך, נותני שירות אלו מנדבים את שמותיהם ונרשמים בעצמם כבעלי שליטה בפני גופים אחרים וע"י כך יכולים גורמים המבצעים עבירות שחיתות והלבנת הון לפעול באופן חופשי, להקים חברות ולפתוח חשבונות בנק מבלי שזהותם תיחשף בשום שלב.

עקב כך, ממליץ הבנק העולמי למדינות כי בנושא זה תבוצע השקעה מצד המדינות הן בשיפור מאגרים ציבוריים לרישום חברות והן ברגולציה של נאמנויות ונותני שירותים לחברות. הבנק העולמי ממליץ כי מאגרי רישום חברות יהיו דינמיים יותר מבחינה טכנולוגית ויאפשרו חיפושים מורכבים כולל חיפוש של בעלי שליטה ונהנים. במקביל, ממליץ הבנק העולמי להחיל על נאמנויות ונותני שירותים לחברות רגולציות בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור על מנת לחייב גורמים אלו לזהות בעלי שליטה ונהנים של מי שעבורו הם פועלים.

בנספח D לדו"ח מופיעים 10 מקרי שחיתות גדולים שנחקרו אשר מדגימים את השימוש במבנים משפטיים שהוזכרו בדו"ח לצורך הלבנת הון והסתרת כספים שמקורם בעבירות שחיתות וגניבה.

פורסם  2011-11-02