קבוצת וולפסברג, אשר עוסקת בקביעת סטנדרטים ועקרונות למניעת הלבנת הון ומורכבת מנציגי 12 הבנקים הגדולים בעולם, פרסמה לאחרונה עדכון והרחבה למסמך הנחיות בנושא המאבק בשחיתות. המסמך מחליף מסמך הצהרה קודם של קבוצת וולפסברג באותו נושא משנת 2007.

מטרת המסמך היא להסביר את תפקידה של הקבוצה בנושא המאבק בשחיתות ובשוחד ולהסביר את תפקידם של מוסדות פיננסיים במאבק זה כמו כן, מטרת המסמך היא להנחות מוסדות פיננסיים כיצד יוכלו להימנע משחיתות בתוך הארגון וכיצד יוכלו למנוע מצב בו מוצרים או שירותים שהם מעניקים ינוצלו ע"י גורמים אחרים לביצוע עבירות שחיתות או להעברת כספים שמקורם בשחיתות ובשוחד.

עפ"י מסמך הנחיות זה, מוסדות פיננסיים נדרשים לבצע הערכת סיכונים לגבי מוצרים ושירותים שהם מציעים, על מנת לבדוק באילו מוצרים או שירותים עשוי להיות קיים סיכון בנושא שחיתות. ביצוע הערכת סיכון הוא חלק ממדיניות ארגונית בנושא המאבק בשחיתות ומהווה נקודת פתיחה ליישום נהלים ובקרות פנימיות בנושא זה עפ"י גישה מבוססת סיכון.

העקרונות המרכזיים ליישום תוכנית למניעת שחיתות בארגון הם מחויבות ניהולית לנושא המאבק בשחיתות ומודעות של הדרג הבכיר בארגון, ביצוע הערכת סיכונים, יישום נהלים ותהליכים פנימיים ברורים בנושא ויישום בקרות ופיקוח על תהליכים ויישום נהלים בארגון. עפ"י קבוצת וולפסברג הארגון חייב להטמיע לא רק נכונות ומחויבות למאבק בשחיתות אלא גם ידע מקצועי בנושא ומומחיות מצד קציני הציות ו/או המחלקות המשפטיות, אשר נדרשים להרחיב ידע גם בתחום השחיתות ולפעול לבקרה בארגון באופן עצמאי ונפרד באינו תלוי בהנהלה. נוסף על כך, עפי הנחיות אלו מוסדות פיננסיים נדרשים לשלב בקרה חיצונית עצמאית (בדרך של ביקורת או סקר ע"י גורם חיצוני) עם בקרות ותיעוד פנימי.

כאשר מדובר בניצול מוסדות פיננסיים לביצוע עבירות שחיתות ושוחד, קיימת חפיפה בין עקרונות מניעת הלבנת הון לעקרונות מניעת שחיתות. עפ"י קבוצת וולפסברג, קשה לרוב לאתר העברות כספים שמקורם בשחיתות, בשל השימוש במבני חברה מורכבים מצד הלקוח. לפיכך, ממליץ הארגון ליישם את הכללים והרגולציות בנושא מניעת הלבנת הון, משום שהם רלוונטיים גם לנושא מניעת שחיתות.

פורסם 2011-09-05