ביום רביעי האחרון (27.7.11) פורסמה ברשומות הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א-2011. חוק המאבק בטרור יחליף את הפקודה למניעת טרור (1948) ואת חוק איסור מימון טרור (2005) ומטרתו עפ"י דברי ההסבר היא לתת בידי רשויות המדינה כלים להתמודדות עם איומי הטרור מתחום המשפט הפלילי והציבורי. החוק ירכז במקור חקיקה אחד את הליכי ההכרזה על ארגון טרור, וכן יקבע הליך לשימוע לאחר הכרזה והליך לביטול הכרזה קיימת.

הצעת החוק קובעת, בין היתר, הגדרת חדשה ל"ארגון טרור", אשר כוללת גם ארגוני "מעטפת" שאינם עוסקים בטרור בעצמם אך תומכים בטרור ומעודדים אותו באמצעים כלכליים כמו למשל ארגוני הצדקה של החמאס. נוסף על כך, נקבעו בהצעת החוק הליכים מנהליים שונים כגון: בקשת שימוע לאחר הכרזה, הליך ביטול הכרזה, וזכות עיון למגישי בקשת שימוע או ביטול.

עוד בהצעת החוק, נקבעו עבירות מיוחדות הנוגעות לטרור והכוללות ניהול ארגון טרור, גיוס וחברות בארגון טרור, מתן שירות לארגון טרור וכן גילוי הזדהות עמו. כן נקבעו עבירות שעניינן הסתה לטרור, העמדת אמצעים וסיוע לעבירה שהיא מעשה טרור, אי מניעת מעשה טרור, איום והכנה לביצוע מעשה טרור, אימונים או הדרכה למטרות טרור, וכן פעולות ועסקאות בנשק למטרות טרור.

הצעת החוק מסדירה באופן נרחב את סמכויות התפיסה והחילוט של רכוש שנקשר בטרור, מתוך תפיסה שפגיעה בתשתית הכלכלית היא אחד האמצעים המרכזיים במאבק בארגוני טרור. נוסף על סמכויות החילוט העיקריות, נקבעו בחוק גם סעדים זמניים המאפשרים "הקפאה" של הפעילות ברכוש המועמד לחילוט, במטרה למנוע את סיכול החילוט בהמשך.

פורסם 2011-08-02