הבנק העולמי פרסם בינואר האחרון ספר ובו מחקר מקיף בנושא סיכוני הלבנת הון ומימון טרור במערכות תשלום סלולאריות. הספר, אשר מונה 234 עמודים, בודק מהם הסיכונים לביצוע הלבנת הון ומימון טרור באמצעות תשלומים סלולאריים ומכשירים סלולאריים, תוך ציון ההבדלים הקיימים בין ספקים סלולאריים ומוסדות פיננסיים אחרים כגון בנקים. ספר זה מתייחס לשאלות חקיקה ורגולציה שיש להתייחס אליהן במדינות השונות עקב צבירת תאוצה של אמצעי תשלום חדש זה ועקב בעיות ופערים שנובעים ממנו.

עפ"י הבנק העולמי הסיכונים באמצעי תשלום זה עשויים לנבוע מכמה גורמים אשר עשויים לאפיין את השימוש באמצעי זה כגון: אנונימיות, מהירות הביצוע, פיקוח נמוך וחמקמקות גבוהה.

כמו כן, מעלה הספר את הצורך בהתייחסות פרטנית של המדינות השונות לאמצעי תשלום זה בחקיקה ורגולציות. באופן טבעי, כאשר חוקקו רוב חוקי מניעת הלבנת הון ומימון טרור, הם חוקקו עבור בנקים ומוסדות פיננסיים קלאסיים, ולא עבור ספקי שירותי טלפוניה סלולארית, אשר אינם נותני שירות בנקאי או פיננסי במקור. עקב כך, יש לדעת הבנק העולמי לבדוק כיצד יש להתייחס לספקי שירותי תשלומים סלולאריים במסגרת החקיקה וכיצד יש לפקח עליהם ולחייב אותם לדווח על פעולות חשודות והעברות כספים. מדינות אשר כן התייחסו בחקיקה וברגולציות לספקי שירותים סלולאריים הכפיפו את החברות הללו לפיקוח של משרד התקשורת או הטכנולוגיה, אך נוצר מצב בו משרדים אלו אינם מיומנים בפיקוח פיננסי ובפיקוח הקשור למניעת הלבנת הון בשונה מגורמי הפיקוח על הבנקים בכל מדינה.

הבנק העולמי מציין כי תחום התשלומים הסלולאריים מחייב גישה מבוססת סיכון בעיקר וביצוע של סקרי סיכונים. גם בתחום של תשלומים סלולאריים הסיכונים והנורות האדומות דומים - העברות רבות לאותו מוטב, מסירת פרטים חלקיים או שקריים, פעילות שאינה מתיישבת עם אופי החשבון או בעל החשבון. האתגר הוא להתאים את הרגולציות והדרישות לאופי פעילותם של ספקי שירותים סלולאריים - כלומר, להתאים דרישות רישום ורישוי, דרישות "הכר את הלקוח", דרישות הדרכה, דיווח ופיקוח.

לדעת הבנק העולמי, העקרונות המנחים להתמודדות עם סיכוני הלבנת הון ומימון טרור באמצעי תשלום זה הם: צמצום האנונימיות (ע"י זיהוי), הגבלת תקרת התשלום המקסימלי ותדירות התשלומים, פיקוח און-ליין ויצירת חסימה של העברות בגובה מצטבר בסכום שייקבע וכן יצירת נהלים ורגולציות לפיקוח ודיווח.

פורסם 2011-05-22