ועדת ההיגוי של בנק ישראל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי (שק"ד) פרסמה אתמול (09.05.22) מסמך מסכם של תגובות הציבור לקול הקורא בנושא השקל הדיגיטלי. הקול הקורא פורסם במטרה לקבל את התייחסותם של גורמים שונים ביחס לסוגיות הרלוונטיות סביב הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, וביניהם: התועלות והמוטיבציות להנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של בנק ישראל, טיוטת המודל שהתוותה ועדת ההיגוי, סוגיות שנבחנות על ידה, וסוגיות רלוונטיות נוספות. 

המסמך שפורסם כעת מאגד את עיקרי התגובות שהתקבלו במספר נושאים, לרבות בסוגיות הנוגעות לשיתוף המגזר הפרטי, סוגיות מעולם התשלומים, השפעת השקל הדיגיטלי על היציבות המוניטרית והפיננסית, היבטי איסור הלבנת הון, ועוד.  

ככלל, המגיבים ראו בהנפקה אפשרית של השק"ד אמצעי לשיפור המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור בשל היכולת לעקוב אחר עסקאות דיגיטליות חשודות על ידי הרגולטור, במקביל להורדת השימוש במזומן בעסקאות קמעונאיות ולצמצום "הכלכלה השחורה". כמו כן, חלק מהמגיבים הציעו לשקול יצירה של מערכת הזדהות דיגיטלית ממשלתית שתאפשר אחידות לעניין איתור של הלבנת הון, מניעת מעילות הונאות וכדומה. 

חלק מהמגיבים סברו כי במידה שמודל ההנפקה שייבחר יקבע כי השק"ד יופץ באמצעות הבנקים ללקוחותיהם, ככל הנראה לא יהיה צורך בעדכון חקיקה בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור. זאת, משום שגם באשר לספקי ארנקים אלקטרוניים תצטרך הרגולציה להחיל עמידה בדרישות הנוגעות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בנוסף, חלק מהמגיבים הביעו דעה לפיה על הרגולציה המסדירה את נושא איסור הלבנת הון ומימון טרור בתשלומים דיגיטליים להיות אחידה לגבי נותני שירותי תשלום בעסקאות המבוצעות בשקל או בשקל דיגיטלי, ורוב המגיבים הסכימו כי חשוב שהדבר יבוצע בהתאם לסטנדרטים הבינ"ל. 

במסמך צוין כי בנק ישראל עדיין לא גיבש החלטה סופית בדבר הנפקה של שק"ד, אך כלל התגובות שקיבל ל"קול הקורא" מצביעות על תמיכה בהמשך המחקר סביב ההשלכות השונות של הנפקה אפשרית על עולם התשלומים, היציבות הפיננסית והמוניטרית, סוגיות משפטיות וטכנולוגיות ועוד. בנק ישראל הוסיף כי הוא מחויב לפתיחות ושקיפות בהמשך המחקר על השק"ד, ומצפה להמשך דיאלוג פורה עם כלל בעלי העניין בכל שלבי המחקר והפיתוח של פרויקט השקל הדיגיטלי. 

פרסום 10-05-2022