משרד המשפטים פרסם ב-16.01.22 להערות הציבור את תזכיר חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 7)(הכרזות על יחידים ותיקונים שונים), התשפ"ב-2021. בתזכיר מוצעים מספר תיקונים בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016, שעיקרם מתמקד בנושא ההכרזות על יחידים כפעילי טרור בשני המסלולים הקבועים בחוק. 

ראשית, לפי המצב החוקי הקיים לא ניתן להכריז בישראל על אדם זר שהוא פעיל טרור, אלא אם אותו אדם הוכרז קודם לכן כפעיל טרור ע"י גורם מוסמך מחוץ לישראל. לפי התזכיר, מצב משפטי זה מהווה מגבלה של ממש בהתמודדות עם המאבק במימון הטרור, לנוכח התופעה שפעילים בארגון מוכרז ממשיכים לפעול באופן עצמאי לאחר הכרזתו. לפיכך, מוצע לתקן את החוק ולהסמיך את שר הביטחון להכריז באופן עצמאי על אדם זר כפעיל טרור, גם אם לא הוכרז מחוץ לישראל. בהקשר זה מובהר, כי לנוכח ההשלכות של תפיסת חשבונות על אזרח או תושב ישראל שהוא פעיל טרור, התיקון למסלול הכרזות זה נוגע אך ורק להכרזה פנימית, עצמאית, של שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור, ולא על אזרח או תושב ישראל. 

שנית, מנגנון ההכרזות במתכונתו הנוכחית אינו מאפשר לאמץ הכרזות של מועצת הביטחון על פעילי טרור שהם תושבים או אזרחים ישראלים, אלא רק הכרזות על פעילי טרור זרים. לעניין זה, מוצע להתאים את החקיקה לסטנדרטים הבינ"ל המחייבים בתחום המאבק בטרור, ע"י אימוץ הכרזות מועצת הביטחון על כל פעילי טרור באשר הם, באופן שיאפשר בין השאר לתפוס את רכושם של פעילי טרור ישראלים. בהקשר זה מוצע לקבוע מנגנון דו-שלבי, שבו עם פרסום הכרזות מועצת הביטחון של האו"ם באתר האינטרנט שלה בנוגע לפעילי טרור שהם אזרחי או תושבי ישראל יתבצע אימוץ אוטומטי של ההכרזות, בהתאם למחויבות הבינ"ל של ישראל, למשך פרק זמן ראשוני של עד 60 ימים. בשלב השני שר הביטחון יפעיל את שיקול דעתו אם לאמץ את הכרזה באופן קבוע. 

נוסף על כך, מוצעים שלושה תיקונים נקודתיים נוספים: תיקון הגדרת נשק; תיקון המבהיר את טיבו המינהלי של ההליך השיפוטי להארכת צו להגבלת שימוש במקום המשמש לפעילות של ארגון טרור; ותיקון עקיף לחוק בתי המשפט, שנועד לתקן לקונה בהקשר של הרכב השופטים, ולהעביר עבירות מסוימות שהן מעשה טרור מהרכב לדן יחיד.

ניתן להעביר הערות לתזכיר החוק עד לתאריך 06.02.22 באתר החקיקה הממשלתי

פורסם 20-01-22