משרד האוצר פרסם ב-10.01.22 את תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, התשפ"ב-2022, אשר מבקש לעגן בחקיקה את הסדרת העיסוק בשירותי התשלום הניתנים על ידי גופים חוץ בנקאיים. 

לפי התזכיר, מדובר באסדרה של הפעילות המסורתית בתחום התשלומים האלקטרוניים שכלולים ב- PSD2  (הדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום). מטרות האסדרה הן לקבוע דרישות אחידות לגופים העוסקים במתן שירותי תשלום, לעודד את התחרות בתחום שירותי התשלום בישראל ולאפשר את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. שירותים אלה, שעיסוק בהם יחייב רישיון ופיקוח מאת רשות ניירות ערך, כוללים: ייזום תשלום, מתן הוראת תשלום, סליקה של פעולת תשלום, הנפקה של אמצעי תשלום, העברת כספים למוטב ללא ניהול חשבון תשלום עבורו, וכן ניהול חשבון תשלום המאפשר העברת תשלומים בעד מוצרים ושירותים.

בהיבטי מניעת הלבנת הון, סעיף 25 מטיל חובות על חברת תשלומים ונותני שירות ייזום תשלום לדאוג לקיומם של מנגנונים נאותים ומתקדמים לצורך ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, לצד ניהול סיכונים נוספים, דוגמת סיכונים תפעוליים, אבטחת מידע והגנת סייבר. בנוסף, מוצע להכניס תיקון עקיף לחוק איסור הלבנת הון, שעיקרו הוספת "חברת תשלומים" (למעט מבטח שקיבל רישיון לעסוק בשירותי תשלום) ו"יוזם תשלום" לתוך רשימת הגופים עליהם חל החוק, ואת רשות ניירות ערך כממונה לעניינם.

כמו כן, מודגש כי בשלב זה התזכיר לא חל על פעילות תשלומים במטבע שאינו הילך חוקי או מטבע חוץ, דוגמת מטבעות וירטואליים שונים, וזאת עד להסדרה כוללת של הנושא. בנוסף, ניתנה סמכות לשר האוצר להחריג סוג של מטבע חוץ מתחולת החוק. בנוסף, התזכיר מבהיר כי ככל שתאוסדר פעילות של הנפקת "מטבעות יציבים" בעלי השפעה מוניטרית, פעילות זו תפוקח על ידי בנק ישראל. 

פורסם 16-01-22