Transparency International, הגוף המוביל בעולם למאבק בשחיתות, פרסם היום (28.01.21) את מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2020. במדד מופיעות 180 מדינות, כשכל מדינה מקבלת ציון שנע בין 0 ("מדינה מושחתת מאוד) לבין 100 ("מדינה מאוד נקייה משחיתות"). 

מדד תפישת השחיתות (CPI) מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בעולם. המדד מאגד מקורות מידע שונים אשר מבטאים תפישות של המגזר העסקי ומומחים מדיניים בנוגע לשחיתות במגזר הציבורי, והוא מתבסס על "תפישת שחיתות" משום שקשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות במדינות/טריטוריות שונות בהתבסס על מידע אמפירי בלבד, אשר במקרים רבים מעיד על טיב ויעילות מנגנוני האכיפה ולא על מידת השחיתות. 

עפ"י המדד, ישראל נמצאת במקום ה-35, עם ציון של 60 נקודות.  מדובר באותו המקום שבו הייתה מדורגת בשנת 2019, וזאת לאחר מספר שנים שבו רשמה ישראל התדרדרות מהמקום ה-28 שבו הייתה מדורגת בשנת 2016. 

בדומה לשנים קודמות, יותר משני שליש מהמדינות קיבלו ציון של מתחת ל-50, והציון הממוצע עומד על 43, נתון הממחיש כי מרבית המדינות עדיין אינן מצליחות להיאבק בשחיתות בצורה אפקטיבית. בראש המדינות הנקיות משחיתות עומדות דנמרק וניו זילנד, שקיבלו כל אחת את הציון 88. אחריהן מדורגות פינלנד, שוויץ, סינגפור ושבדיה. המדינות הנמצאות בתחתית הרשימה הן דרום סודן, סומליה, סוריה, תימן וונצואלה.  

לאור משבר הקורונה, הדו"ח התמקד השנה בקשרים שבין שחיתות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח העלו כי מדינות המאופיינות בשחיתות נרחבת סבלו מהתמודדות לקויה יותר עם הנגיף – החל ממתן שוחד עבור בדיקות קורונה וקבלת טיפול ושירותי בריאות, ועד לפגמים בתהליכי רכש ציבוריים של אספקה רפואית ומוכנות כוללות לחירום. עם זאת, גם מדינות המדורגות גבוה במדד התמודדו עם אתגרים הקשורים לשחיתות על רקע המגיפה, ובפרט היעדר שקיפות בנוגע להוצאה ציבורית בתגובה למשבר. על רקע זה, הדו"ח קורא להגברת השקיפות בתהליכי רכש והתקשרויות ציבוריות, על מנת לזהות ניגודי עניינים ולהבטיח תמחור הוגן, ולהקצות מימון ומשאבים מספקים לרשויות למאבק בשחיתות כדי לחזק את יכולות הפיקוח.

פורסם 27-01-2021