היחידה למודיעין פיננסי בארה"ב (FINCEN), הבנק הפדרלי של ארה"ב ורשויות פיקוח אמריקאיות נוספות פרסמו לאחרונה (21.08.20) הצהרה משותפת אשר מבהירה את הדרישות הרגולטוריות הקיימות ביחס לביצוע בדיקות נאותות בחשבונות אנשי ציבור (PEPs).

בהצהרה מוזכר כי לפי חוק ה-BSA האמריקאי, על בנקים בארה"ב מוטלת החובה לגבש וליישם נהלים מבוססי סיכון לצורך ביצוע בדיקות נאותות (Customer Due Diligence), אשר כוללות בין השאר הליכי זיהוי ואימות; הבנת אופי פעילות הלקוח לצורך גיבוש פרופיל סיכון; וביצוע ניטור מתמשך לצורך דיווח על פעולות חשודות. עם זאת, מודגש כי אין ציפייה רגולטורית שבנקים בארה"ב יגבשו ויישמו הליכי CDD ייחודיים או נוספים לגבי לקוחות שנחשבים ע"י המוסד הפיננסי לאנשי ציבור. 

עפ"י ההצהרה, הקשר בין המוסד הפיננסי לבין ה-PEP מגלם בבסיסו רמות משתנות של סיכוני הלבנת הון, אשר תלויים בעובדות ובנסיבות הספציפיות של הלקוח. לפיכך, לא כל לקוח שנחשב ע"י המוסד הפיננסי ל-PEP נמצא באופן אוטומטי ברמת סיכון גבוהה. כך, למשל, PEP עם היקף פעילות פיננסית מצומצם, אשר מפקיד בחשבון סכומים בהיקף נמוך יחסית ממקור לגיטימי וידוע, יכול להיות מאופיין בפרופיל סיכון נמוך. 

לצורך קביעת פרופיל הסיכון ללקוח שהינו איש ציבור, המוסד הפיננסי עשוי להעריך גורמים שונים הקשורים לפעילות בחשבון, לרבות: סוג המוצרים והשירותים המשמשים את ה-PEP; תחום הפעילות הגיאוגרפי שלו; היקף סמכויותיו והשפעתו על הפעילות הממשלתית; והגישה שלו למשאבים ונכסים ממשלתיים משמעותיים. ביחס לאיש ציבור שכבר לא נמצא בתפקיד ציבורי פעיל, בנקים עשויים גם להביא בחשבון את משך הזמן שהלקוח אינו מכהן בתפקידו ואת רמת ההשפעה הפוטנציאלית שעדיין עשויה להיות לו. 

לקריאת ההצהרה לחץ כאן