מכון באזל לממשל פרסם לאחרונה (23.07.20) את הגרסה המעודכנת השנתית לאינדקס מניעת הלבנת הון (Basel AML Index) ובו דירוג 141 מדינות בעולם עפ"י דרגת סיכון. 

האינדקס מדרג מדינות בציון בין 0 ל-10 ובדרגת סיכון נמוכה, בינונית או גבוהה, כאשר הציון הסופי והדירוג מייצג את מידת הסיכון להלבנת הון באותה מדינה ורמת החשיפה של המערכת הפיננסית והמשפטית במדינה לסיכוני הלבנת הון. ככל שהסיכון להלבנת הון באותה מדינה גבוה יותר, כך תדורג המדינה במקום גבוה יותר ברשימה. בדברי ההסבר לאינדקס מדגיש המכון כי אין הכוונה שבמדינה שדורגה בסיכון גבוה יש יותר מקרים של הלבנת הון ושחיתות, אלא הכוונה היא שאותה מדינה חשופה ופגיעה יותר להלבנת הון עפ"י הקריטריונים שנבחנו.

עפ"י הדירוג הנוכחי, המדינה המדורגת כבעלת הסיכון הגבוה ביותר היא אפגניסטן (ציון 8.16) ואחריה האיטי (ציון 8.15). מדינות נוספות שדורגו בעשרת המקומות הראשונים כמדינות בסיכון הגבוה ביותר הן: מיאנמר, לאוס, מוזמביק, איי קיימן, סיירה לאון, סנגל, קניה ותימן. 

מדינת ישראל מדורגת גם השנה כאחת מהמדינות בעלת הסיכון הנמוך ביותר להלבנת הון מתוך המדינות באינדקס. ישראל נמצאת במקום ה-130 מתוך 141 עם ציון של 3.62, ומדורגת  כמדינה בעלת הסיכון הנמוך ביותר גם בקטגוריה הגיאוגרפית של המזרח התיכון וצפון אפריקה (עמ' 15). 

אחד התחומים שבהם נמצאו הליקויים הרבים ביותר בקרב המדינות שנסקרו הוא איכות הפיקוח בנושאי מניעת הלבנת הון ומימון טרור על מוסדות פיננסיים, נותני שירותים לא פיננסיים וספקי שירותים בנכסים וירטואליים, בין השאר בשל היעדר משאבים מספקים, אי-יישום של גישה מבוססת סיכון והיעדר הנחיות מספקות של הרגולטורים לגופים המפוקחים. עפ"י הדו"ח, ליקויים אלה קשורים באופן עקבי להפרות בנושאי מניעת הלבנת הון של בנקים אירופיים בשנים האחרונות, כמו גם לשערורייה האחרונה של חברת Wirecard בגרמניה. הדו"ח קורא לפעול לתיקון המצב באמצעות הגברת פעולות אכיפה ועיצומים שיסייעו לשנות את ההתנהלות בתחום ולהרתיע מפני אי-ציות. 

פורסם 28-07-2020