ארגון ה-FATF פרסם לאחרונה (25.06.20) דו"ח ראשון מסוגו בנוגע להלבנת הון הקשורה לסחר בלתי חוקי בחיות בר ותוצריהן (Money Laundering and the Illegal Wildlife Trade). הדו"ח מתאר את השיטות הנפוצות להלבנת הון הנובע מעבירה זו, מציג אינדיקטורים המצביעים על סיכונים פוטנציאלים לעבירה זו בפעילות לקוח או בפעולות פיננסיות, ומציע דרכי פעולה מומלצות כדי להתמודד עם התופעה. 

עפ"י הדו"ח, עבירת הסחר הבלתי חוקי בחיות בר (IWT) מניבה לארגוני פשיעה בין 7 ל-23 מיליארד דולר בשנה. אותם ארגונים עוסקים בקצירת אברי חיות יקרי ערך (דוגמת שנהב וקרני קרנפים) ומבריחים אותם למדינות שבהן יש ביקוש רב לאותם תוצרים. כדי להעביר, להסתיר ולהלבין את הכספים הנובעים מעבירה זו, אותם עבריינים מנצלים את החולשות והפרצות הקיימות במגזרים הפיננסיים והבלתי פיננסיים כאחד. 

בעמ' 17 מתוארות הדרכים העיקריות המשמשות להלבנת הון שמקורו בסחר בלתי חוקי בחיות בר, לרבות: 

- ניצול לרעה של הסקטור הפיננסי הרשמי: השמה והבניית הכספים באמצעות מוסדות פיננסיים, בד"כ באמצעות הפקדות מזומן מתחת לסף הדיווח, פלטפורמות של e-banking (שירותי תשלום אלקטרוניים שקשורים לכרטיס אשראי או חשבון בנק), ונותני שירותי העברות כספים. אחד הערוצים העיקריים להלבנת הון בעבירות אלה הוא הסתמכות של ארגוני פשיעה על חשבונות של "money mule" כדי להסוות את זהות השולח והמקבל. 

- חברות פרונט וערבוב של כספים ממקור חוקי ולא חוקי: הממצאים מצביעים בעיקר על שימוש בחברות פרונט שיש להן קשרים לתעשיות של ייבוא/ייצוא, כדי לסייע בשינוע התוצרים והעברת התשלומים באופן חוצה גבולות (למשל, חברות בתעשיית הפלסטיק, סחר בעצים ומזון קפוא). 

- רכישת נדל"ן ומוצרי יוקרה: לרבות יצירות אמנות, מתכות יקרות, אבני חן וכו'.  

בעמ' 60-62 מוצגת רשימת אינדיקטורים לסיכון של IWT, שנועדה לסייע למוסדות פיננסיים לזהות פעולות חשודות פוטנציאליות ודפוסי התנהגות שיכולים להצביע על הלבנת הון הקשורה לעבירת IWT. להלן מספר אינדיקטורים כאמור: 

• לפעילות הלקוח יש קשר לחברות סחר בינ"ל (לרבות סחר בבולי עץ, פסולת פלסטיק, מזון קפוא, אבני קוורץ ועוד), אשר פועלות בנמלים שנתפסו בהם בשנים האחרונות היקפים גדולים של תוצרי סחר בלתי חוקי בחיות בר. להלן רשימה לא ממצה של נמלים אלה: Port of Lomé, Port of Dar es Salam, Port of Manila, Port of Mombasa, Port Sihanoukville, Port of Apapa, Matadi Port in the DRC; Haiphong Port in Viet Nam; Tien Sa port of Danang, Viet Nam; Apapa port of Lagos, Nigeria; Hangzhou Port, Zhejiang Province, China.  

• העברות דולריות בסכומים משמעותיים בין חוות של חיות בר לבין חברות הפועלות בקווי עסקים שמשתנים באופן תדיר (יש לתת תשומת לב מיוחדת לתשלומים הקשורים לחברות שמייצרות מוצרים/סחורות שעשויים לשמש בתור "מטעני כיסוי" להסתרת תוצרים בלתי חוקיים של חיות בר, כמו למשל סוחרים או יצרנים של קפה/תה, חברות טקסטיל, ועוד). 

• תשלומים חריגים או בלתי מוסברים בחשבונות עסקיים הקשורים לסחר בזהב. עפ"י הדו"ח, תשלומים עבור תוצרי חיות בר מוסווים לעתים קרובות בתור תשלום עבור זהב או עבור עסק העוסק בסחר בזהב. 

• פעילות הקשורה לאנשי ציבור שיש להם סמכויות פיקוח בתחום הסביבה, אבני החן או כל תחום אחר הקשור לחיות בר. 

במסגרת הדו"ח ה-FATF מביע את דאגתו מכך שהמדינות השונות אינן מקדישות תשומת לב מספקת להיבטים הפיננסיים של העבירה, ומדגיש כי יש לראות את ההון השחור שמופק מעבירת ה-IWT בתור איום גלובלי, ולא רק בתור בעיה מקומית של המדינות שבהן חיות הבר נקצרות, מועברות ונמכרות. לפיכך, הארגון קורא למדינות להשתמש במסמך 40 ההמלצות של הארגון בתור תשתית ליישום מדיניות נאותה בתחום, לבצע תיקוני חקיקה מתאימים וליצור שיתוף פעולה למאבק בעבירה זו ברמה במקומית והבינ"ל. 

פורסם 29-06-2020