הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה אתמול (22.03.20) הודעה בנוגע לעמדת היועץ המשפטי לממשלה סביב השאלה, האם סירובו של בנק להעניק ללקוח שירותים הקשורים למסחר בנכסים וירטואליים בכלל, וביטקוין בפרט, הוא סירוב סביר. 

עמדת היועמ"ש, שפורסמה ב-16.02.20, הוצגה על רקע הדיון שמתקיים בתיק ת"א 51757-08-18 רועי ערב נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בעקבות סירובו של בנק מרכנתיל לאשר העברה כספית שמקורה במסחר וירטואלי לחשבונם של רועי ויפעת ערב.

עמדה זו גובשה על בסיס מסקנות והמלצות צוות בין-משרדי, שכלל את נציגי משרד המשפטים, הרשות לאיסור הלבנת הון, הפיקוח על הבנקים ורשות המיסים. הצוות גיבש רשימה של נסיבות מפחיתות סיכון, אשר לדעת כלל הצוות – למעט נציגי הפיקוח על הבנקים – בהתקיימן, במלואן או בחלקן, תוטל על המערכת הבנקאית החובה לנהל את הסיכון ולשקול האם לפתוח חשבון או לאפשר בו את הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים או לא.

לפי עמדה זו, במקרים שאינם מופיעים ברשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון, הבנק רשאי לסרב באופן גורף למתן שירות בחשבון, ובמקרים אלה לא ייחשב סירובו לבלתי סביר. עמדת היועמ"ש מדגישה כי רשימת הנסיבות הללו חלה ביחס ללקוחות פרטיים בלבד, בשל הרצון לאפשר ללקוחות אלו לממש רווחים מהשקעות לגיטימיות שביצעו.

להלן רשימת הנסיבות מפחיתות הסיכון המוסכמת על כלל נציגי הצוות הבין-משרדי (כאמור למעט נציגי בנק ישראל): 

·         פעילות בסכום נמוך.

·      ​​נכסים וירטואליים שהתקבלו באופן ישיר מפעילות כרייה שבה ניתן אישור על ידי גורם חיצוני שמדובר בנכסים וירטואליים שהושגו מכרייה, וניתן לזהות את מקור הכספים למימון פעילות זו.

·         נכסים וירטואליים שנרכשו ונמכרו אל או מאותה כתובת ארנק אלקטרוני עבור אותו לקוח.

·         אישור מרשויות המס על תשלום מס בגין רווחים או הכנסות מפעילות בנכסים וירטואליים.

מנגד, מוצגת גם עמדת בנק ישראל, החולקת על עמדת היועמ"ש, ולפיה כל עוד לא הותקן צו איסור הלבנת הון שיחול על פעילותם של נותני שירות בנכסים וירטואליים, וכל עוד לא הוטל עליהם פיקוח אפקטיבי, אין לחייב את התאגידים הבנקאיים לתת שירותים הקשורים לנכסים וירטואליים, וזאת בשל הסיכון הגבוה הכרוך במתן שירות העברת כספים לצורך רכישה או מכירה של נכס וירטואלי, גם כאשר מדובר בלקוחות יחידים שלא מבצעים את העסקה דרך העיסוק.

לצפייה בהודעת הרשות לחץ כאן.