Transparency International, הגוף המוביל בעולם למאבק בשחיתות, פרסם ביום חמישי האחרון (23.01.20) את מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2019. במדד מופיעות 180 מדינות, כשכל מדינה מקבלת ציון שנע בין 0 ("מדינה מושחתת מאוד) לבין 100 ("מדינה מאוד נקייה משחיתות"). שני שליש מהמדינות קיבלו ציון של מתחת ל-50, והציון הממוצע עומד על 43.   

מדד תפישת השחיתות (CPI) מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בעולם. המדד מאגד מקורות מידע שונים אשר מבטאים תפישות של המגזר העסקי ומומחים מדיניים בנוגע לשחיתות במגזר הציבורי, והוא מתבסס על "תפישת שחיתות" משום שקשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות במדינות/טריטוריות שונות בהתבסס על מידע אמפירי בלבד, אשר במקרים רבים מעיד על טיב ויעילות מנגנוני האכיפה ולא על מידת השחיתות. 

עפ"י המדד, ישראל נמצאת במקום ה-35, עם ציון של 60 נקודות. עבור ישראל מדובר בירידה של שלב אחד לעומת שנת 2018, בה הייתה מדורגת במקום ה-34, ובסה"כ בהתדרדרות של שבע מקומות בדירוג מאז שנת 2016, בה הייתה מדורגת במקום ה-28. זאת, לאחר מספר שנים שבהם רשמה ישראל עלייה רצופה בדירוג. 

בדומה לשנה שעברה, בראש המדינות הנקיות משחיתות עומדות דנמרק וניו זילנד, שקיבלו כל אחת את הציון 87. אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור, שבדיה ושוויץ. המדינות הנמצאות בתחתית הרשימה הן סומליה, דרום סודן וסוריה. מדינות נוספות שנמצאות בתחתית הדירוג: תימן, ונצואלה, סודן וגינאה המשוונית. 

אחד הנושאים העיקריים שהמדד שם עליהם דגש השנה היא העובדה ששחיתות רווחת יותר במדינות שבהן בעלי אינטרס יכולים לתרום בחופשיות וללא פיקוח כספים לקמפיינים פוליטיים. דבר זה, יחד עם יחסים הדוקים בין "הון ושלטון", יוצר השפעה שלילית של בעלי הון על הפוליטיקה ומגביר את החשיפה לשחיתות של המערכת הפוליטית באותן מדינות. על מנת להיאבק במצב זה, ארגון TI קורא למדינות להדק את הבקרות על אינטרסים פיננסיים של בעלי תפקידים במגזר הציבורי, לחשוף מקורות מימון של מפלגות פוליטיות, להקפיד על הפרדת רשויות ולחזק את העצמאות של הרשות השופטת. 

לקריאת המסמך המלא לחץ כאן

פורסם 27-01-2020