נציבות האיחוד האירופי פרסמה לאחרונה (24.07.19) דו"ח אשר סוקר פרשיות הלבנת הון בולטות מהשנים האחרונות שבהן היו מעורבים בנקים אירופיים. מטרת הדו"ח היא לזהות דפוסים בולטים של חולשות וכשלי ציות להוראות מניעת הלבנת הון ומימון טרור, על מנת שניתן יהיה לשפר את המסגרת הכוללת למניעת הלבנת הון ומימון טרור בקרב מוסדות פיננסיים, וכן לסייע לרשויות הפיקוח באיחוד האירופי ליצור תשתית אפקטיבית יותר בתחום זה. 

במסגרת הניתוח נכללו 10 בנקים ששמם נקשר בפרשיות הלבנת הון בין השנים 2018-2012, ביניהם הבנק הלטבי Bank ABLV  (בהקשר לאירועים שהובילו לסגירת הבנק); הבנק הדני Danske Bank (בהקשר לאירועים שהובילו לסגירת שלוחת הבנק באסטוניה); הבנק הגרמני Deutsche Bank (בהקשר לפרשת "עסקאות המראה" שהובילו להטלת קנסות על הבנק); והבנק הצרפתי  Societe Generale (בהקשר לאירועים שהובילו להטלת קנסות על הבנק בגין כשלים בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור).

הליקויים שאותרו בקרב הבנקים קובצו לארבע קטגוריות עיקריות: 

היעדר ציות אפקטיבי של הבנקים לחובות בתחום מניעת הלבנת הון - אותם בנקים נעדרו מנגנונים פנימיים יעילים למניעת הלבנת הון, למרות קיומן הפורמלי של מערכות בקרה, ולא קיימו הערכת סיכון מקיפה לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור, בין אם ברמת הבנק או ברמת הקבוצה. בנוסף, לחלק מהבנקים הללו לא הייתה הבנה מספקת בנוגע לפעילות הממשית של לקוחותיהם, והם לא ביצעו הליכים נאותים לאימות זהות הנהנה הסופי של הלקוח. במקרים מסוימים, לא בוצע כנדרש סימון של חשבונות אנשי ציבור, ולקוחות אלה לא טופלו כלקוחות בסיכון גבוה. 

כשלים  בתחום הממשל התאגידי – כשלים אלה כללו חולשות ב"שלושת קווי ההגנה" (ובמיוחד היעדר ציות אפקטיבי ביחידות העסקיות), מדיניות קבוצתית רופפת ותפקוד לקוי של ההנהלה הבכירה. במקרים מסוימים, התרבות התאגידית שקידמה ההנהלה בבנקים אלה התמקדה ברווחיות על פני ציות. מעניין לציין כי הדו"ח מצביע על כך שכשלים בתפקוד ההנהלה הבכירה במוסדות גדולים ומורכבים נבע גם מתשומת לב קטנה מדי של ההנהלה לבעיות ביחידות עסקיות קטנות יחסית, למרות היקף הנזק הפוטנציאלי הגדול שעלול היה להיגרם למוסד הפיננסי כתוצאה מכשלי מניעת הלבנת הון ומימון טרור באותן יחידות עסקיות.

חוסר הלימה בין תיאבון לסיכון לבין ניהול סיכונים – הדו"ח מצא כי בנקים אלה כשלו לצמצם מודלים עסקיים עתירי סיכון ע"י התאמת המדיניות שלהם למניעת הלבנת הון ומימון טרור במודלים אלה. דבר זה היה ניכר במיוחד בבנקים שביססו את המודל העסקי שלהם כמעט לחלוטין על חשבונות ופיקדונות של  תושבי חוץ (לרבות אנשי ציבור זרים וישויות מסחריות אשר הנהנה הסופי שבהן לא היה ידוע), ללא מדיניות נאותה למניעת הלבנת הון ומימון טרור בחשבונותיהם של לקוחות אלה. 

הזנחה של מניעת הלבנת הון ומימון טרור ברמה קבוצתית – הבנקים שנבחנו התמקדו במניעת הלבנת הון ומימון טרור במדינת הבית שבה פעל מטה הקבוצה הפיננסית, בעוד שהציות לרגולציה המקומית במדינות שבהן פעלו שלוחות חו"ל הופקד בידי השלוחות עצמן. כתוצאה מכך, לחברת האם לא הייתה תמונה שלמה ומקיפה על הסיכונים הקיימים בקבוצה.  

בנוסף, הדו"ח בחן את הכשלים שהתגלו בתפקוד רשויות הפיקוח והאכיפה במסגרת פרשות אלה. בין השאר, זוהו פערים משמעותיים במהירות התגובה של רשויות הפיקוח לכשלי הציות, וכן במומחיות ובמשאבים שהיו ברשותן לצורך התמודדות עם כשלים אלה. עפ"י הדו"ח, כל אלה מובילים ל"פרגמנטציה רגולטורית ופיקוחית" ( regulatory and supervisory fragmentation), אשר מעמידה בסיכון את שלמות המערכת הפיננסית של האיחוד האירופי. 

לצד זאת, מודגשת בדו"ח ההתפתחות של המסגרת החוקית למניעת הלבנת הון ומימון טרור באיחוד האירופי בשנים האחרונות, אשר נותנת מענה אפקטיבי רב יותר לדפוסי הליקויים שזוהו. עפ"י הדו"ח, אפקטיביות זו צפויה להתגבר עם אימוץ הדירקטיבה החמישית של האיחוד האירופי למניעת הלבנת הון ומימון טרור ע"י המדינות החברות. בנוסף, הדו"ח קורא לתת תפקיד מוביל לרשות הבנקאות האירופית (European Banking Authority ) ולהעמיק את מעורבותה בתחום זה, על מנת שרשות זו תוכל להבטיח את אפקטיביות פעילותן של רשויות הפיקוח הלאומיות באיחוד האירופי ולקדם שת"פ בינלאומי בתחום זה. 

פורסם 19-08-2019