רשות המיסים פרסמה לאחרונה (28.07.19) את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו במחצית השנייה של שנת 2017 למכס על הכנסת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר. 

אחד מדפוסי הפעולה המוכרים ביותר בתחום הלבנת הון הוא העברת כספים דרך מעבר גבול. חובת הדיווח חלה על כל אדם הנכנס לישראל או יוצא ממנה, כשברשותו סכומי כסף (מזומנים, בין במטבע ישראלי ובין במטבע זר, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) בסך של 50,000 שקלים ומעלה. נוסף על כך, סף הדיווח על כספים שנושא עמו אדם היוצא מישראל או נכנס אליה דרך מסוף מעבר יבשתי הינו 12,000 ש"ח ומעלה. 

העיצום הכספי הגבוה ביותר, בסך 200,000 ש"ח, הושת על ולנטינה אושקובה, שהכניסה לישראל בין חודש נובמבר 2014 לחודש דצמבר 2015 סכום של 200,000 דולר במזומן, מבלי שהצהירה על כך. מחקירתה עולה כי אושקובה נכנסה לישראל בתקופה האמורה 7 פעמים (עם שני דרכונים שונים), שבכל כניסה הכניסה בממוצע סכום העולה על הסכום החייב בדיווח. בחקירתה הודתה המפרה כי היא מודעת לחובת הדיווח. במסגרת קביעת גובה העיצום הכספי הוועדה שקלה לחומרה את עובדת פיצול הכספים, במטרה להתחמק מדיווח, את סכום ההפרה ואת המודעות לחובת הדיווח.

עיצום נוסף, בסך 100,000 ₪, הוטל על עמי ברדה, אשר נכנס לישראל מארה"ב דרך המסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 58,000 דולר במזומן, מבלי שהצהיר על כך. לעניין מקור הכספים, הוועדה קיבלה את טענתו של ברדה כי מקורם בזכייה מהימורים בבתי קזינו בלאס וגאס. לעניין יעד הכספים, הוועדה לא קיבלה את טענתו כי נועדו לחיסכון, ולא קיבלה את טענותיו בדבר אי הכרת חובת הדיווח, שכן הוא הודה כי מתוקף עיסוקו כנותן שירותי מטבע ותיק הוא מודע להוראות חוק איסור הלבנת הון ומימון טרור וכי הוא נוהג לדווח באופן קבוע כנדרש בדין. 

לעיון בקובץ המלא של החלטות הוועדה לחץ כאן

פורסם 31-07-2019