הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה היום (31.07.19) את הדו"ח השנתי שלה לשנת 2018. הדו"ח סוקר את עיקרי פעילות הרשות והישגיה בשנה החולפת, הליכי חקיקה שבהם מעורבת הרשות, מגמות עיקריות ונתונים כמותיים בתחום הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, הדו"ח מפרט מהלכים מרכזיים נוספים שבכוונת הרשות לקדם בשנים הקרובות.  

גולת הכותרת של פעילות הרשות בשנה החולפת היא הובלת הליך קבלת ישראל לארגון ה-FATF, שהגיע לסיומו המוצלח עם החלטת הארגון בחודש דצמבר 2018 על קבלתה של ישראל כחברה מלאה בארגון, וזאת לאחר עמידתה בהצלחה בביקורת בינלאומית מקיפה אשר בחנה את משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בישראל. במסגרת הביקורת ישראל קיבלה ציונים גבוהים בכל הנוגע לאפקטיביות המשטר בישראל, דבר הממצב אותה כאחת משלוש המדינות המובילות בעולם בתחום זה, עם ציוני הצטיינות בתחומי מימון טרור, פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ומדיניות החילוטים. 

במקביל, דו"ח הביקורת מצביע על מספר ליקויים טכניים, בעיקר בכל הנוגע להחלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירות שאינם פיננסיים (דוגמת מתווכי נדל"ן, נותני שירותי נאמנות וסוחרים במתכות יקרות);  חובות ביחס להעברות כספים; וחובות לגבי בקרות פנימיות של מוסדות פיננסיים. ישראל מצופה לתקן את מרבית הליקויים הטכניים שנותרו במשטר, לשם הצגתם בהליכי המעקב מטעם הארגון שיתבצעו בשנת 2020. 

פרק ד' לדו"ח מפרט נתונים כמותיים בנוגע לפעילות הרשות בשנה החולפת. עפ"י נתוני הרשות, במהלך שנת 2018 התקבלו ברשות כ-91,000 דיווחים בלתי רגילים מכלל הגופים המחויבים בדיווח. נתון זה מצביע על כמות דיווחים בלתי רגילים דומה לשנת 2017, ומשקף גידול מצטבר של כ-50% בחמש השנים האחרונות. כמו כן, נמשכת המגמה של צמצום הנתח היחסי של המערכת הבנקאית מסך כל הדיווחים הבלתי רגילים, תוך עלייה של נתח נותני השירותים הפיננסיים.  

פרק ה' עוסק במגמות בתחום הלבנת הון ומימון טרור בשנת 2018. דפוסי הלבנת הון עיקריים שזוהו בשנת 2018 בישראל הם שימוש במזומן (כ-16%), פעילות בינלאומית לצורך טשטוש מקור הכספים (כ-13%), פעילות באמצעות נותני שירותי מטבע (כ-10%), שימוש בנדל"ן (כ-6%), ושימוש באנשי קש (כ-5%).

דפוס נוסף הוא ניצול ושימוש במוסדות גמ"חים וצדקה למטרות הלבנת הון (כ-3%), שלגביו מציינת הרשות כי בשנת 2018 חלה עליה בהיקף הכתבות המודיעיניות שהפיצה הרשות לרשויות האכיפה. למרות זיהויו של תחום זה כבעל סיכון גבוה להלבנת הון בהערכת הסיכונים הלאומית, הרשות מציינת כי הפערים הקיימים ברגולציה וחוסר במידע אמין ועדכני לגבי מספר מוסדות הגמ"חים והיקף פעילותם, מקשה על קיום הליכי חקירה לגבי מעורבים בפעילות עבריינית אשר מנצלים מוסדות גמ"ח וצדקה לביצוע עבירות.

באשר לשימוש במזומן, הרשות מדגישה כי החוק לצמצום השימוש במזומן שאושר בשנת 2018 צפוי לשנות את היקפי הפעילות במזומנים במשק, והשפעתו תיבחן בשנים הקרובות הן בהיבט ההשפעה על היקפי הפעילות העבריינית במזומנים, והן בהיקף השימוש באמצעי התשלום האלטרנטיביים על ידי העבריינים כתחליף למזומן. כמו כן, בכוונת הרשות לבחון את השפעת כניסתו לתוקף של חוק זה על היקף השימוש בנכסים וירטואליים, כשהצפי הינו לגידול נוסף בשימוש בארנקים אלקטרוניים ובמטבעות קריפטוגרפים לפעילות עבריינית ופעילות הלבנת הון.

פרק ו' סוקר את אתגרי הרשות לשנים הבאות. אחד המהלכים המוזכרים בהקשר זה הוא כוונת הרשות לקדם רפורמה בחוק איסור הלבנת הון, שבמסגרתה תפעל הרשות לאיחוד צווי איסור הלבנת הון החלים על כלל הסקטור הפיננסי, לצו אחד ואחיד, וזאת במטרה להקל על הסקטור הפיננסי ביישום חובות איסור הלבנת הון לפי גישה מבוססת סיכון ולהחיל את החובות בצורה דומה ושוויונית לכל הסקטורים השונים. עוד במסגרת הרפורמה, בכוונת הרשות לגבש תיקון חקיקה אשר יעניק לה סמכות מנהלית להורות על "הקפאה" של עסקאות חשודות למשך תקופה מוגבלת. 

פורסם 31-07-2019