ועדת באזל לפיקוח על הבנקים (ה-BIS) פרסמה לאחרונה (13.03.19) הצהרה המפרטת את הצעדים שבנקים נדרשים לנקוט בבואם להתמודד עם חשיפות ושירותים הקשורים לנכסי קריפטו (crypto-assets). 

הוועדה מציינת כי אמנם החשיפה הישירה של בנקים לנכסים מסוג זה עדיין מצומצמת, אך הצמיחה המתמשכת של פלטפורמות מסחר בנכסי קריפטו ומוצרים פיננסיים חדשים הקשורים לנכסים אלה עלולה להגביר את החששות ביחס ליציבות הפיננסית להגדיל את הסיכונים שבפניהם ניצבים הבנקים. 

הוועדה מזכירה, בין השאר, כי נכסים אלה מפגינים רמת תנודתיות גבוהה והם נחשבים לקטגוריה של "נכסים בלתי בשלים" (immature asset class) בהתחשב בהיעדר הסטנדרטיזציה שלהם והאבולוציה המתמדת שלהם, לצד העובדה שלא ניתן להשתמש בהם בצורה בטוחה כאמצעי המרה או אחסון ערך. בנוסף, הם מעמידים בפני הבנקים שלל סיכונים, לרבות סיכון נזילות, סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי (לרבות הונאה וסיכוני סייבר), סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, סיכונים משפטיים וסיכוני מוניטין. 

לאור זאת, הוועדה מצפה שאם בנק כלשהו מחליט להיות בחשיפה לנכסי קריפטו או לספק שירותים הקשורים לנכסים אלה, עליו לאמץ לכל הפחות את הצעדים הבאים:   

בדיקת נאותות (Due diligence): טרם כניסה לחשיפה לנכסי קריפטו או מתן שירותים הקשורים אליהם, על הבנק לבצע ניתוח מקיף של הסיכונים הכרוכים בכך. במסגרת זו, עליו לוודא שהוא מחזיק במומחיות הטכנית הדרושה כדי להעריך בצורה נאותה את הסיכונים הנובעים מנכסי קריפטו. 

ממשל וניהול סיכונים: על הבנקים לקיים מסגרת ברורה ואיתנה בתחום ניהול הסיכונים, אשר תואמת לסיכונים של חשיפת הבנק לנכסי קריפטו ולשירותים הקשורים אליהם שהבנק מספק. בהתחשב באנונימיות ובפיקוח הרגולטורי המוגבל של נכסי קריפטו רבים, מסגרת ניהול הסיכונים של הבנק עבור נכסי קריפטו צריכה להיות משולבת בצורה מלאה ("fully integrated") בתהליכי ניהול הסיכונים הכוללים של הבנק, לרבות אלה הקשורים למניעת הלבנת הון, מימון טרור ועקיפת סנקציות, וכן ניטור הדוק בנוגע להונאות. בנוסף, דירקטוריון הבנק וההנהלה הבכירה צריכים לקבל מבעוד מועד מידע נאות הקשור לפרופיל הסיכון של הבנק בתחום נכסי הקריפטו.

גילוי: על בנק לספק גילוי פומבי על כל חשיפה חומרית שיש לו לנכסי קריפטו או לשירותים הקשורים אליהם, כחלק מהגילויים הפיננסיים הרגילים שלו, ולהצביע באופן פרטני על הצעדים שהוא נוקט כדי לטפל בחשיפות הללו.

דיאלוג עם רשויות הפיקוח (Supervisory dialogue): על הבנק ליידע מבעוד מועד את הרגולטור המפקח עליו בדבר חשיפות ממשיות ומתוכננות לנכסי קריפטו או על פעילות הקשורה לנכסים כאלה. כמו כן, על הבנק להציג בפני הרגולטור את הערכת הסיכון שביצע בהקשר זה ואת הפעולות שנקט לצמצום הסיכונים הללו. 

עוד נמסר, כי ועדת באזל ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות בנכסי קריפטו, לרבות חשיפות ישירות ועקיפות של בנקים לנכסים אלה, וכי הוועדה תפרט בבוא העת צעדי זהירות נוספים (prudential treatment) שעל הבנקים לנקוט ביחס לחשיפות הללו.