קבוצת וולפסברג, אשר עוסקת בקביעת סטנדרטים ועקרונות למניעת הלבנת הון ומורכבת מנציגי 13 בנקים גלובליים, פרסמה לאחרונה (21.01.19) מסמך הנחיה אשר עוסק באופן שבו מוסדות פיננסיים צריכים לסרוק שמות לקוחות ומידע הקשור לפעולות פיננסיות אל מול רשימות סנקציות. 

בדברי ההסבר נכתב כי ההנחיה מתפרסמת על רקע המורכבות ההולכת וגוברת של תקנות הסנקציות הבינ"ל, ועל רקע הרצון לסייע למוסדות פיננסיים להעריך את האפקטיביות של הבקרות שלהם בתחום ביצוע סריקות אל מול רשימות הסנקציות. העקרונות המופיעים בהנחיה נובעים הן מהרגולציה הבינ"ל בתחום, והן מהשיטות המומלצות ביותר  ("best practice") של הבנקאות הגלובלית. בד בבד, מודגש כי אין ציפייה שכל המוסדות הפיננסיים יישמו את כלל מרכיבי ההנחיה באותה מידה, אלא ישקללו לצורך כך גורמים שונים, לרבות גודל המוסד הפיננסי ואסטרטגיית הפחתת הסיכונים שלו, בהתאם לגישה מבוססת סיכון. 

להלן מספר דגשים המופיעים בהנחייה: 

• תכנית הציות של המוסד הפיננסי למניעת פשיעה פיננסית חייבת להיות בעלת אסטרטגיה ברורה בהתייחס לביצוע סריקות אל מול רשימות סנקציות, על מנת להפחית את הסיכון לחשיפה לצדדים ולמדינות תחת סנקציות. 

• חשוב שהמוסד הפיננסי יקיים זיקה ברורה בין ההצהרות שלו בתחום התיאבון לסיכון לבין ביצוע סריקות בנושא הסנקציות, ואף יתעד זאת בהתאם. 

• בחלק מרשימות הסנקציות מופיע מידע משני הכולל שמות חליפיים באיכות נמוכה ("weak aliases" או "low quality aliases"). שמות אלה כוללים שמות גנריים או כינויים (למשל, Ahmed the Tall, Mr. Smith), שבד"כ יש להם ערך מועט בנוגע לאימות או שלילת התאמה. בהקשר זה מודגש, כי אין ציפייה לביצוע סריקה אל מול weak aliases, לאור היעילות הנמוכה שלהם. 

• בהיבט הטכנולוגי, מודגשת הציפייה ממוסדות פיננסיים גדולים או מתוחכמים, שתוכנית הסריקה שלהם תכלול שימוש ביישומים שיבטיחו הפקת התרעות נאותה ואפקטיבית, לרבות: היכולת ליישם כללים מבוססי סיכון, הבטחת שלמות המידע, ואפשרות לביצוע ולידציה בלתי תלויה.   

כמו כן, במסמך מתוארים גורמים שונים שיש להביא בחשבון במסגרת גיבוש אסטרטגיית המוסד הפיננסי לביצוע סריקות, לרבות:  המדינה בה פועל המוסד הפיננסי; סמיכותו הגיאוגרפית או התרבותית למדינות שנמצאות תחת סנקציות; סוג הלקוחות שהוא משרת (מקומיים או בינ"ל, מדינת פעילותם ואופי הפעילות העסקית שלהם); המוצרים והשירותים שהמוסד הפיננסי מציע; והאם מוצרים אלה משקפים סיכון מוגבר לסנקציות (למשל, עסקאות חוצות גבולות, חשבונות קורספונדנטיים, חשבונות מסוג payable-through, ועוד). 

לעיון במסמך ההנחיה לחץ כאן