Transparency International, הגוף המוביל בעולם למאבק בשחיתות, פרסם היום (29.01.19) את מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2018.

מדד תפישת השחיתות (CPI) מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בעולם. המדד מאגד מקורות מידע שונים אשר מבטאים תפישות של המגזר העסקי ומומחים מדיניים בנוגע לשחיתות במגזר הציבורי, והוא מתבסס על "תפישת שחיתות" משום שקשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות במדינות/טריטוריות שונות בהתבסס על מידע אמפירי בלבד, אשר במקרים רבים מעיד על טיב ויעילות מנגנוני האכיפה ולא על מידת השחיתות. לפיכך, נבחנות המדינות עפ"י תפישת שחיתות שמתבססת על מקורות מידע מאושרים ממוסדות עצמאיים המתמחים בניתוח האקלים השלטוני והעסקי.

עפ"י המדד, ישראל במקום ה-34 מתוך 176 מדינות. עבור ישראל מדובר בירידה של 2 שלבים לעומת שנת 2017, בה הייתה מדורגת במקום ה-32, ובסה"כ בהתדרדרות של שש מקומות בדירוג מאז שנת 2016, בה הייתה מדורגת במקום ה-28. זאת, לאחר מספר שנים שבהם רשמה ישראל עלייה רצופה בדירוג. 

בראש המדינות הנקיות משחיתות עומדת דנמרק, עם הציון 88, ולאחריה במקום השני ניו-זילנד, שקיבלה את הציון 87. אחריהן מדורגות פינלנד, סינגפור ושוויץ, שקיבלו כל אחת את הציון 85. המדינות הנמצאות בתחתית הרשימה הן סומליה, סוריה ודרום סודן. מדינות נוספות שנמצאות בתחתית הדירוג: תימן, צפון קוריאה, סודן וגינאה ביסאו. 

במדד הנוכחי ארצות הברית מדורגת במקום ה-22, ולראשונה מאז שנת 2011 אינה מופיעה בין 20 המדינות הראשונות בדירוג. הארגון מציין כי הירידה בדירוגה של ארה"ב חלה על רקע האיומים בפניהם ניצבת מערכת האיזונים והבלמים במדינה, כמו גם על רקע השחיקה בנורמות האתיקה בדרגים הגבוהים של בעלי השררה.  

כמו כן, הארגון מביע דאגה מההתדרדרות העקבית בדירוג של שתי מדינות נוספות – הונגריה וטורקיה, המדורגות השנה במקומות ה-64 וה-78, בהתאמה. עפ"י הארגון, התדרדרות זו משקפת את צמצום הזכויות הפוליטיות של החברה האזרחית, הגבלת העצמאות של המערכת המשפטית והמוסדות הדמוקרטיים, כמו גם הצרת צעדיהם של גורמי אופוזיציה ואמצעי התקשורת החופשית במדינות אלה. כל אלה מצמצמים את רמות השקיפות ומהווים כר נרחב להתפשטות השחיתות.

פורסם 29-01-2019