היחידה למודיעין פיננסי בארה"ב (FINCEN) פרסמה לאחרונה (11.10.18) הנחייה למוסדות פיננסיים, שמטרתה להגביר את המודעות לדרכים ולשיטות שבאמצעותן מנסה המשטר האיראני לעקוף את הסנקציות המוטלות עליו. 

ההנחיה מתפרסת על רקע הערכת הממשל האמריקאי, כי פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין עם איראן והחזרת הסנקציות שבוטלו במועד חתימת ההסכם צפויים להגביר את מאמציה של איראן לעקוף את משטר הסנקציות האמריקאי. במסמך ההנחיה מתוארות אסטרטגיות ההטעיה הפיננסיות שהמשטר האיראני משתמש בהן לעקיפת הסנקציות, וכן מופיעים "דגלים אדומים" וטיפולוגיות הקשורות למאמצי המשטר האיראני להשיג גישה בלתי חוקית למערכת הפיננסית והבינ"ל. 

אסטרטגיות הטעיה אלה כוללות שימוש בחברות קש ברחבי העולם, במסגרת פעילות של רשתות רכש שבאמצעותן המשטר האיראני משיג סחורות ושירותים הקשורים לזיוף מטבע, ציוד דו-שימושי עבור תעשיית הטילים הבליסטיים, ותעשיית התעופה המסחרית – אשר מגויסת גם היא לסייע למשמרות המהפכה האיראניים בהעברות כספים, אנשים, נשק וציוד. 

באחת הדוגמאות במסמך (עמ' 5) מתוארת למשל פעילותה של רשת שהקיפה חברות פרונט גרמניות, ושימשה כדי להוליך שולל ספקים באירופה לצורך השגת מכונות דפוס ושטרות הכוללים סימני מים למניעת זיופים, וזאת כדי להדפיס שטרות בנק מזויפים עבור משמרות המהפכה האיראניים. 

להלן חלק מהשיטות והאמצעים המשמשים את איראן להשגת גישה למערכת הפיננסית ו/או לטשטוש מעורבותה בפעילות פיננסית ועסקית:  

טקטיקות הסוואת זהות של חברות תובלה ושילוח איראניות: בדרך כלל, לאחר הכרזה על יחידים וישויות איראניים המחזיקים בבעלות על כלי שיט וחברות תובלה, מועברת מיד הבעלות לחברות פרונט או לאיש קשר אחר. דרכי הטעייה נוספות כוללות הסתרת נתיבי תובלה ונמלי הטענה, וכן זיוף פרטים בשטרי מטען וחשבוניות תשלום, בניסיון להסתיר את הקשר האיראני לפעולות התובלה. לצורך זיהוי המקרים הללו, מוסדות פיננסיים מונחים להשתמש במאגרי מידע בתחום התובלה הימית, דוגמת ה- International Maritime Bureau, כדי לאתר חוסר עקביות בין המידע המופיע במאגר לבין מידע שנמצא במסמכי התשלום המוגשים למוסד הפיננסי; לאמת מסמכים הקשורים לפעולות סחר; וכן ולגלות ערנות לשינויים הקשורים להנפקת מכתבי אשראי. 

רכישה בלתי חוקית של חלקי חילוף לכלי טיס: גורמים הקשורים לאיראן מנסים להשיג מטוסים או חלקי חילוף למטוסים מתוצרת ארה"ב, ממדינות שלישיות הידועות כמרכזי תחזוקה ותיקונים לכלי טיס. זאת, תוך שימוש בחברות פרונט המאוגדות במדינות שלישיות כדי להסתיר את זהות הנהנה הסופי האיראני בעסקה. FINCEN מזהירה בהקשר זה מוסדות פיננסיים שמלווים עסקאות מסחריות הקשורות לתעופה אזרחית, אשר הנהנה הסופי בהן אינו ידוע ושיעד המשלוח שהן מהווה נקודת שילוח נפוצה לאיראן.

ביצוע עסקאות במתכות יקרות: ניסיון העבר מלמד כי איראן נוהגת לבצע עסקאות בזהב כתחליף למזומן, על מנת לעקוף את הסנקציות. לפיכך, מוסדות פיננסיים מונחים לבצע בדיקות נאותות נוספות על עסקאות הקשורות לקנייה ומכירה של מתכות יקרות, במיוחד באזורים גיאוגרפיים הנמצאים בסמיכות לאיראן, דוגמת טורקיה. בנוסף, מוסדות פיננסיים צריכים להגביר את ערנותם לרכישת זהב בהיקפים חריגים, גם אם אינם קשורים במישרין לאיראן. 

עסקאות במטבעות וירטואליים: למרות שנפח הפעילות השנתי של איראן במטבעות וירטואליים הינו קטן יחסית ומוערך בהיקף שנתי של בכ-3.8 מיליון דולר בעסקאות ביטקוין, FINCEN מעריכה כי מערכת תשלום זו עלולה להוות ערוץ נוסף לעקיפת הסנקציות. לפיכך, מוסדות פיננסיים מונחים לפעול כדי לאתר כתובות IP איראניות או ישויות שמשתמשות בשירותי אי-מייל איראני כדי לבצע עסקאות דרך נותני שירותי המרה במטבע וירטואלי. 

 בדרך כלל, גורמי הביניים המסייעים לפעילותה הפיננסית הבלתי חוקית של איראן אינם מחזיקים חשבונות דולריים משלהם, ובמקום זאת מסתמכים על חשבונות קורספונדנט של בנקים מקומיים כדי להשיג גישה למערכת הפיננסית בארה"ב. זאת, תוך כדי השמטת שמות של ישויות ויחידים איראניים משדות המקור או המוטב של ההעברות הפיננסיות. 

על רקע זה, FINCEN מנחה את המוסדות הפיננסיים לבקש מידע נוסף מבנקים קורספונדנטיים על אופי הפעולות הפיננסיות והצדדים המעורבים בהן, במקרים בהם קיים חשד למעורבות איראנית, ולבצע בדיקות מחמירות במקרים בהם מעורבים נותני שירותי המרות כספים או חברות מסחריות שכבר ידוע כי הפרו בעבר את הסנקציות על איראן, או שיש להם חשיפה לאיראן או לישויות ויחידים איראניים. 

פורסם 22-10-2018