ארגון ה-FATF פרסם לאחרונה דו"ח טיפולוגיות העוסק בפעילותם של מלביני הון "מקצועיים" (professional money launderers, ובקיצור PMLs). מדובר בדו"ח ראשון מסוגו שמפיץ הארגון, שמטרתו לזהות ולמפות בצורה אינטגרטיבית את המאפיינים, המנגנונים ודרכי הפעולה של יחידים, ארגונים ורשתות אשר מתמחים במתן שירותי הלבנת הון לעבריינים ולארגוני פשיעה.

נותני השירותים המרכיבים רשתות של PMLs משתייכים למגוון רחב של סקטורים, בדגש על נותני שירותים שמסוגלים להקנות מעטה לגיטימיות לכספים שהינם פרי עבירה. אלה כוללים, בין השאר, נותני שירותים מקצועיים (רואי חשבון, עורכי דין, נותני שירותים להקמת חברות ונאמנויות), בנקאים, נותני שירותי העברות כספים, ברוקרים, יועצי מס, סוחרים במתכות יקרות ואבני חן, נותני שירותים במטבעות קריפטוגרפיים, ועוד. אותם נותני שירותים יכולים לסייע להלבנת הון בדרכים מגוונות, לרבות: פעילות כנאמנים עבור חברות וחשבונות פיננסיים; ביצוע רישומים כוזבים; ערבוב כספים ממקור חוקי ולא חוקי; רכישת נכסים; השגת מימון; גיוס וניהול של money mules, ועוד. 

לרוב, ה- PMLs עצמם אינם מעורבים בעבירות המקור אשר הניבו את ההון המולבן, אלא מספקים שירותים שנועדו להסוות את האופי, הבעלות, המקור ו/או היעד של הכספים, ללא קשר לסוג עבירות המקור. העבריינים המשתמשים בשירותיהם נמנים עם קטגוריות רחבות של מבצעי עבירות, לרבות סוחרי סמים, זייפים ומבצעי הונאות ברשת, סוחרים בבני אדם ועבירות נוספות.  

פרק 4 לדו"ח עוסק בסוגי ארגונים ורשתות מקצועיות להלבנת הון. בין השאר, מוצגת פעילותן של "רשתות פרוקסי" (Proxy Networks), אשר מספקות שירותים בנקאיים לארגוני פשיעה, בד"כ באמצעות ביצוע העברות בנקאיות רב-שכבתיות. רשתות אלה מורכבות משכבות של חברות קש במדינות שונות, שהוקמו למטרה של חלוקה מחדש וערבוב כספים ממקורות שונים. לאחר העברת הכספים לחשבונות של חברות קש שהוקמו ע"י ה- PMLs, כספים מ"לקוחות" שונים מעורבבים באותם חשבונות, על מנת להקשות על שיוך כספים ללקוח מסוים. בשלב הבא, הכספים מועברים לחו"ל תוך מצגי שווא שונים, כמו חוזי סחר פיקטיביים, הסכמי הלוואות, הסכמי רכישות ני"ע ועוד, ולבסוף מוחזרים לחשבונות שבשליטת העבריינים. 

בפרק 5 מתוארים מנגנונים תומכים שבהם משתמשים PMLs כדי להוציא לפועל תרמיות של הלבנת הון. בין השאר, מוצגים מנגנונים של הלבנת הון מבוססת מסחר (TBLM); תיאום וקישור בין ארגוני פשיעה בעלי צרכים משלימים (למשל, "שידוך" בין ארגוני פשיעה המעוניינים להעביר מזומנים לחשבונות בנק במדינות אחרות, לבין עבריינים המחזיקים כספים בחשבונות בנק אך זקוקים למזומן); וכן פלטפורמות של בנקאות אלטרנטיבית – קרי "בנק" הפועל מחוץ למערכת הפיננסית המפוקחת, אשר משתמש בשירותים וערוצים של מערכת בנקאות פורמלית, תוך יצירת מערכת צללים בנקאית מקבילה. מערכת זו נתמכת בד"כ בתוכנה ייעודית שיכולה להצפין תעבורה, לנהל עסקאות והעברות בין חשבונות בתוך אותה פלטפורמה, לגבות עמלות ולסייע באינטראקציה עם המערכת הפיננסית החיצונית. 

בעמ' 25 מתוארות שיטות פעולה של PMLs המתמחים בהלבנת הון באמצעות מטבעות וירטואליים. אלה מסייעים לארגוני פשיעה להלבין רווחים שהושגו באמצעות ביצוע סחר בלתי חוקי ברשת (למשל, סחר בסמים המבוצע בזירות מסחר בלתי חוקיות דוגמת ה- Dark Web). על פי רוב, הכספים המשולמים לסוחרי הסמים ברשת מועברים לארנקים אלקטרוניים המכילים כסף פיזי או מטבע וירטואלי כגון ביטקוין. לאחר מכך, הם מעורבבים עם כספים שמקורם בארנקים אחרים תוך שימוש ב"מערבלים" (mixers and tumblers) , שהינם שירותים שמעניקים אנונימיות לכתובות ביטקוין, ע"י ערבוב מטבעות של משתמשים רבים ושונים, באופן שמקשה על איתור הקשר בין המטבע לבעליו המקוריים. בשלב הבא, הכספים מוחזקים לארנק האלקטרוני המקורי של ארגון הפשיעה, ואז מועברים לכרטיסים בנקאיים ונמשכים במזומן. 

לקריאת הדו"ח המלא לחץ כאן