הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה השבוע מסמך הנחיות ליישום גישה מבוססת סיכון ע"י נותני שירותי העברות כספים או ערך פיננסי (Money or value transfer service provider). זאת, במטרה לסייע לנותני שירותים אלה ליישם גישה מבוססת סיכון שתאפשר פיתוח אמצעי ניהול ובקרה המותאמים לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור שאופייניים לפעילות זו.

בין השאר, מדגישה הרשות כי נותן שירותי העברה צריך לזהות, להעריך ולהבין את סיכוני הלבנת הון ומימון הטרור אליהם הוא חשוף; לפתח אמצעים אפקטיביים לניהול והפחתת הסיכונים שזוהו; לבצע הליכי זיהוי והכרת לקוח באופן מבוסס סיכון; ולבצע ניטור מותאם לסיכון של לקוחות ועסקאות.   

המסמך מחלק את מצבי הסיכון שבפניהם ניצבים נותני שירותי העברות כספים למספר קטגוריות עיקריות, לרבות: סיכון הקשור בלקוח; סיכון הקשור במדינה או באזור גיאוגרפי; סיכון הקשור בעסקאות, מוצרים או שירותים; וסיכון הקשור בדרכי הפצה או סוכנים. 

בהקשר זה מפרטת הרשות שורה של תסמינים שיכולים להצביע על סיכון הגלום בלקוח, בעת ביצוע הערכת הסיכון. להלן מספר תסמינים כאמור: 

• לקוח שמשתמש בסוכנים או מיופי כח, כאשר אופי היחסים או העסקאות מקשה על זיהוי הנהנה הסופי. 

• לקוח המעורב בעסקאות שאינן קשורות לארץ היעד, ללא כל הסבר סביר. 

• לקוח המנהל את קשריו העסקיים או את עסקאותיו בנסיבות בלתי רגילות (למשל, מחזיק או מפעיל עסקים מבוססי מזומנים שנחזים כחברות קש). 

• כאשר מתעורר חשד שהלקוח פועל בשמו של צד שלישי או נמצא תחת שליטתו, אך אינו חושף מידע זה (למשל: אדם מלווה את הלקוח, עושה פעולות כספיות ורושם אותם על שם הלקוח). 

בנוסף, מפורטים במסמך תסמינים העשויים להצביע על סיכון הגלום בפעילותם של סוכנים, לרבות: סוכנים הממוקמים במדינות בסיכון גבוה, משרתים לקוחות או מבצעים עסקאות בסיכון גבוה; סוכנים שדפוס העסקאות שהם מעבדים הינו מתחת לרף הנדרש לביצוע הליך זיהוי והכרת לקוח; וסוכנים שמספר הלקוחות החריגים שלהם אל מול הלקוחות הרגילים אינו שגרתי ביחס לאזור שבו הם פועלים. 

פורסם 30-01-2018