הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור פרסמה היום (25.01.18) את גיליון 28 של "מידע הון" (ינואר 2018), אשר מרכז וסוקר עדכונים וחדשות בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור בארץ ובעולם. הגיליון כולל עדכונים מחודשים אפריל עד דצמבר 2017, ומרכז את העדכונים והחידושים שהתפרסמו לאחרונה באתר האינטרנט של הרשות, לרבות חידושי פסיקה, עדכוני חקיקה ופרסומים בינלאומיים בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור.

בפרק "עדכוני חקיקה" מוזכר תיקון מס' 26 לחוק איסור הלבנת הון, שפורסם ברשומות בדצמבר 2017, אשר כלל שורת תיקונים שנועדו לשפר את המאבק בהלבנת ההון, לרבות: הרחבת המונח "כספים", כך שיכלול מגוון של אמצעי תשלום סחירים; הפחתת סך הכספים החייב בדיווח במעברי גבול; והסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור להעביר מידע לרשויות ורגולטורים נוספים. 

בפרק "עדכוני פסיקה" מוזכרים, בין השאר, כתבי אישום שהוגשו בחודשים האחרונים נגד אנשי ציבור ונאשמים נוספים בפרשת "ישראל ביתנו", ביניהם חברת הכנסת לשעבר פאינה קירשנבאום, בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, עבירות מס והלבנת הון. כתב אישום נוסף הוגש נגד מנשה ואריק מור, בגין עבירות הלבנת הון שמקורו במכירת כרטיסים לאירועי ספורט, ללא היתרים רשמיים למכירת הכרטיסים ומבלי שהכרטיסים היו ברשותם. עפ"י כתב האישום, במטרה לטשטש את פעילותם הלא חוקית הקימו הנאשמים חברות קש בבעלות אנשי קש ברחבי העולם, במטרה לטשטש את נתיב הכסף, להלבינו ולהבריחו לארץ. בשיטה זו הלבינו האחים כ- 41 מיליון ש"ח ששימשו אותם לרכישת נכסים שאותם רשמו על שם בני משפחתם. 

בפרק "פרסומים" מעדכנת הרשות על פרסום ממצאי הערכת הסיכונים הלאומית בתחום הלבנת ההון, שפורסמו בחודש נובמבר האחרון. בין עבירות המקור שזוהו בסיכון גבוה להלבנת הון צוינו: עבירות התחמקות ממס, ארגוני פשיעה, חשבוניות פיקטיביות והונאה, בעוד שעבירות ניירות ערך ועבירות רכוש זוהו כעבירות בסיכון נמוך להלבנת הון. בין התחומים שזוהו כתחומי פעילות בסיכון גבוה לתופעות הלבנת הון נכללו נותני שירותי מטבע, שימוש במזומן, פשיעה בינלאומית, נדל"ן וישויות והסדרים משפטיים, בעוד שרכישת זכיות ופעילות מסחר והברחת טובין זוהו כתחומי פעילות בסיכון נמוך להלבנת הון.

פורסם 25-01-2018