מליאת הכנסת אישרה ב-04.12.17 את הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התשע"ח–2017,  הכוללת תיקונים שונים שתכליתם שיפור המאבק בהלבנת הון, תוך התאמתו לסטנדרטים הבינ"ל.  

בין השאר, מופיעים בהצעת החוק התיקונים הבאים: 

•    הרחבת המונח "כספים" על מנת שיכלול אמצעי תשלום סחירים נוספים, דוגמת המחאות מוסבות, מניות למוכ"ז, כרטיסים משולמים מראש (Pre-paid), ועוד.

•    יצירת מדרג ענישה בעבירה לפי סעיף 3(ב) לחוק, באופן שייקבע עונש של 5 שנות מאסר על עבירה של עשיית פעולה ברכוש שאינו רכוש אסור, ועונש של 10 שנות מאסר על עבירה זו המבוצעת ברכוש אסור.

•     תיקון סעיף 4 לחוק (עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהרכוש הינו אסור), באופן  שיחול לגבי כלל סוגי הרכוש מסכום של 150,000 אלף ש"ח ומעלה, בין בפעולה אחת ובין במספר פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים. כמו כן, בוטלה האבחנה בין סוגי הרכוש שהיו מפורטים בתוספת השנייה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מהניסיון שהצטבר ביישום החוק, נמצא כי לא ניתן להצביע מראש על סוגי רכוש מסוימים המשמשים להלבנת הון, וכי קביעת רשימה ממצה של סוגי רכוש עלולה להביא לכך שהפעילות העבריינית תעבור לתחומי מסחר אחרים לצורך הלבנת הון.

•    תיקון התוספת הרביעית לחוק, כך שסכום הכספים המינימלי החייב בדיווח במעברי גבול יופחת לסכום של 50 אלף ש"ח. בנוסף, במעברים היבשתיים יחול סף נמוך יותר של 12,000 ש"ח. כמו כן, יבוטל החריג הקיים כיום בחוק לגבי עולים חדשים.

•    תיקון הגדרת "נהנה" על מנת שזו תעלה בקנה אחד עם הסטנדרטים הבינ"ל. בהתאם לכך, כאשר הנהנה הוא תאגיד, ייחשב גם בעל השליטה בו כנהנה.

• הסמכת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, להעביר מידע לרשות ניירות ערך  ולמחלקה לחקירות שוטרים לצרכי חקירה, וכן לממונים בהתאם להגדרתם בחוק, לצורך הפעלת סמכויותיהם לגבי הגופים שתחת פיקוחם.

התיקון לחוק ייכנס לתוקף מיום פרסומו ברשומות.